שבתי יונה פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל לייב (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בנערותו למד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]]{{הערה|בהיותו שיעור ג' עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]] עקב בעיות תקציביות.}} ובישיבה גדולה למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|עד אז, למדו בישיבה בעיקר תלמידים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]], הרב פרידמן היה מהשיעור הראשון בישיבה שרובו היה מורכב מבחורים שנולדו בבתים של חסידי חב"ד.}}. בשנת [[תשנ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת תשנ"ה שימש כ[[שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. בשנת תשנ"ו (עד חתונתו - ז' אדר תשנ"ו) למד 'סמיכה לרבנות' בכולל ברחובות. משנת תשנ"ז החל לעבוד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת, שם הוא משמש כמשיב ור"מ ב[[הלכה]]. | בנערותו למד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]]{{הערה|בהיותו שיעור ג' עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]] עקב בעיות תקציביות.}} ובישיבה גדולה למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|עד אז, למדו בישיבה בעיקר תלמידים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]], הרב פרידמן היה מהשיעור הראשון בישיבה שרובו היה מורכב מבחורים שנולדו בבתים של חסידי חב"ד.}}. בשנת [[תשנ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת תשנ"ה שימש כ[[שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. בשנת תשנ"ו (עד חתונתו - ז' אדר תשנ"ו) למד 'סמיכה לרבנות' בכולל ברחובות. משנת תשנ"ז החל לעבוד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת, שם הוא משמש כמשיב ור"מ ב[[הלכה]]. | ||
הרב פרידמן מתעסק באופן מיוחד בידיעת ההלכה למעשה, לפני כל חג נוהג למסור שיעור בישיבה בו הוא מסכם את הלכות החג בקצרה. | |||
בשנת [[תשע"ה]] החל לפרסם מדור הלכתי שבועי קבוע בעלון הפנימי של קהילת חב"ד בצפת 'עלון ליובאוויטש', זאת בנוסף להערות ההלכתיות שמפרסם מעת לעת בקבצים תורניים חב"דיים, ובנוסף לספרים ההלכתיים שהוציא לאור. | בשנת [[תשע"ה]] החל לפרסם מדור הלכתי שבועי קבוע בעלון הפנימי של קהילת חב"ד בצפת 'עלון ליובאוויטש', זאת בנוסף להערות ההלכתיות שמפרסם מעת לעת בקבצים תורניים חב"דיים, ובנוסף לספרים ההלכתיים שהוציא לאור. | ||
גרסה מ־13:41, 17 באוגוסט 2020
הרב שבתי יונה פרידמן (יליד שנת תשל"ג, 1973) הינו משיב ור"מ בהלכה בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ומחבר ספרי הלכה.
קורות חיים
נולד בז' ניסן תשל"ג בכפר חב"ד לאביו ר' משה דב פרידמן ולאמו מרת רישה.
בהיותו ילד בן שש, בשנת תשל"ט, היגרה משפחתו לארצות הברית, ובמשך שנתיים התגוררה בשכונת קראון הייטס על יד 770, ובשנת תשמ"ב חזרו לארץ הקודש.
בנערותו למד בישיבה קטנה אחי תמימים ראשון לציון[1] ובישיבה גדולה למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת[2]. בשנת תשנ"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'. בשנת תשנ"ה שימש כשליח בישיבת תומכי תמימים קרית גת. בשנת תשנ"ו (עד חתונתו - ז' אדר תשנ"ו) למד 'סמיכה לרבנות' בכולל ברחובות. משנת תשנ"ז החל לעבוד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת, שם הוא משמש כמשיב ור"מ בהלכה.
הרב פרידמן מתעסק באופן מיוחד בידיעת ההלכה למעשה, לפני כל חג נוהג למסור שיעור בישיבה בו הוא מסכם את הלכות החג בקצרה.
בשנת תשע"ה החל לפרסם מדור הלכתי שבועי קבוע בעלון הפנימי של קהילת חב"ד בצפת 'עלון ליובאוויטש', זאת בנוסף להערות ההלכתיות שמפרסם מעת לעת בקבצים תורניים חב"דיים, ובנוסף לספרים ההלכתיים שהוציא לאור.
ספריו
חיבר מספר ספרים וקונטרסים העוסקים בעיקר בהלכה: סדרת 'ברורי מנהגים' הכוללת שלושה חלקים - מועדים, שבת, סדר היום והלילה, קונטרס העוסק בהלכות טיסה ועוד.
הערות שוליים
- ↑ בהיותו שיעור ג' עברה הישיבה לכפר חב"ד עקב בעיות תקציביות.
- ↑ עד אז, למדו בישיבה בעיקר תלמידים בעלי תשובה, הרב פרידמן היה מהשיעור הראשון בישיבה שרובו היה מורכב מבחורים שנולדו בבתים של חסידי חב"ד.
בניו
אהרון