משתמש:חסיד של הרבי/מוסדות חינוך אור ליובאוויטש כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־03:26, 11 באוגוסט 2020

מוסדות אור ליובאוויטש הם רשת חינוך על טהרת הקודש בכפר חב"ד, מוסדות אור ליובאוויטש מונים גני ילדים, ותלמוד תורה. המוסד הוקם לקראת שנת הלימודים תשפ"א, ומטרתו של המוסד הוא להנחיל בילדים אמונה טהורה בנצחיות חייו של הרבי ובהיותו מלך המשיח.

רקע

הרב מרדכי שמואל אשכנזי במהלך כנס שנערך בעזרת הנשים של בית כנסת המרכזי שבו שכן פעם החיידר

בשנת תשע"ב הקימו קבוצת הורים בכפר חב"ד חיידר מיוחד שיהיה על טהרת הקודש שיוכל לשרת את ילדי הכפר, החיידר נקרא אז "החיידר החסידי", מנהל החיידר היה ר' יצחק פייביש גינזבורג. אך בשנת תשע"ג פרשו קבוצת הורים מהחיידר והקימו אותו מחדש עם הנהלה מרועננת יותר ועם צוות מורים חדשים, בהנהלה כיהנו ר' אריה קירשנזפט ור' שלמה רייניץ, ור' יצחק זיס.

אך בשנת תשע"ה הוחלף הצוות מחדש וההנהלה שונתה, בהנהלה כיהנו במהלך השנים ר' יצחק ועקנין, ר' מנחם מענדל אקסלרוד, וכנמנכ"ל כיהן ר' יצחק זאב ברנדלר, החיידר נקרא בית חינוך ליובאוויטש (או חיידר ליובאוויטש).

חיידר ליובאוויטש נדד במהלך השנים למספר מקומות ברחבי הכפר, החיידר התחיל בעזרת הנשים של בית כנסת המרכזי כפר חב"ד, ולאחר מכן עבר לבית הכנסת ישראל אריה לייב, ולאחר מכן לבית ספר למלאכה, עד שבמאמצים ובשתדלנויות רבות מצד ההורים הועתק החיידר באופן סופי למקום קטן בסמוך לאור שמחה כפר חב"ד.

המקום היה קטן וצר מלהכיל את כמות התלמידים והיה לקוי בעשרות פגמים, בין הפגמים נתן למנות ליקוי במערכת המים של החיידר, כאשר במהלך הימים היו עולים על גדותם ומציפים את כל כיתות הלימוד, בעיות במערכת החשמל כאשר התלמידים היות נתקעים באמצע חורף ללא מחמם, או באמצע הקיץ ללא מזגן, ועוד. הבעיה לכל זה היה שלחיידר לא נתן תקציב מהמדינה או מועד כפר חב"ד.

במשך הזמן למרות כל המאבקים השונים שהתנהלו ולמרות כל המאמצים החיידר לא הוכר ע"י משרד החינוך ולא נתן לו סמל מוסד. ובעקבות כך שהחיידר שקע בחובות גדולות ונוהל באופן לא מספק ולא אחראי החליטו ועד ההורים של החיידר לפרוש ממנו ולהקים חיידר חדש מאפס, שיקבל סמל מוסד והכרה ממשרד החינוך, ויקבל תקציבים מועד כפר חב"ד ומהמועצה. כך החלו מוסדות אור ליובאוויטש את דרכם.

היסטוריה

לאחר שבשנת תש"פ החליטו ועד ההורים לפרוש מחיידר ליובאוויטש ולהקים את מוסדות אור ליובאוויטש החלו הורי ומייסדי החיידר בפעילות תמריצית אצל כל בעלי ההשפעה כדי שהחיידר יוכל לקבל סמל מוסד והכרה ממשרד החינוך.

בין הפעיליות הרב מנחם מענדל בליניצקי והרב אברהם מיידנצ'יק פנו לידידים המשותף, שר החינוך מר יואב גלנט והראו לו את התנאים שבהם נמצאים הילדים, והודיעו לו על החלטתם בעניים הקמת מוסד חדש שר החינוך נתן הסכמה להקמת המוסד, ופעל שיקבל סמל מוסד והכרה ממשרד החינוך ומהמועצה. וכן חברי הועד מקומי כפר חב"ד ר' אברהם חנוכה, ר' יעקב קניג, וחבר המועצה ר' חיים רייכמן פעלו שהחיידר יוכר רשמית גם מצד המועצה ומצד הועד.

ואכן בסוף חודש סיון תש"פ קיבל החיידר סמל מוסד והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, ומצד המועצה וועד מקומי כפר חב"ד.

בי"א תמוז תש"פ הוכרז בצורה רשמית על הקמת החיידר במעמד חגיגי שהתקיים באולם מסעדת 770^[1], את המעמד כבדו ההורים המייסדים וההנהלה החדשה.

בי"ד תמוז תש"פ עשו מייסדי החיידר מגבית בצ'ארדי^[2] שבהלכו גויס בתוך יממה כ-3,000,000 _{(שלוש מליון)} שקל.

מיד לאחר שהקמפיין נגמר בהצלחה עשו מייסדי והנהלת החיידר סעודה גדולה בישראל אריה לייב (תפילה למשה) בכפר חב"ד, ובו הכריזו על מיקום בניית החיידר. המיקום הראשוני שנבחר להקמתו היה בסמוך לתלמוד תורה הוותיק ולאור שמחה. אך לאחר זמן מה המיקום שונה לשטח הנמצא בין בית רבקה ציעירות לבין משרדי צעירי אגודת חב"ד ופעילי חב"ד.

בכ' מנחם אב, תש"פ התקיים מעמד הנחת אבן הפינה^[3] לחיידר החדש. המעמד התקיים בנוכחות מצומצת וזאת בעקבות מגבלות נגיף הקורונה. את המעמד כבדו ראש מועצה אזורית שדות דן מר דוד יפרח, סגן יו"ר המועצה ר' בנימין ליפשיץ, יו"ר מטה משיח ר' שמואל הנדל, יו"ר יד לילד המיוחד ומנהל הפרוייקטים של אגו"ח ר' מנחם מענדל בליניצקי, השליח הראשי ומנהל בית חב"ד נמל התעופה לוד ר' נחמן מיידנצ'יק, הורים ומייסדי החיידר.

עקרונות המוסד

גישה חינוכית: חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.
גישה לימודית: לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - בשביל שכל תלמיד יקבל יחס אישי בהתאם למעמדו ומצבו, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה. אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.

המחנכים במוסד הם יראי שמים ומקצועיים השומרים על קשר איכותי ועקבי בין המחנך לחניך.

עוד עקרון חשוב הוא שותפות פעילה בין הצוות החינוכי, וההורים וצמצום חופשים (ככל הניתן) והמשך מסגרת חינוכית פעילה גם בימי חופשה.

מבנה החיידר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

צוות החיידר

הנהלה

מנכ"ל - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
משפיע - הרב זושא פויזנר
הרב מנחם מענדל בליניצקי
הרב מאיר בסטומסקי
הרב אהרן הלפרין
הרב מנחם מענדל טהאלר
הרב יעקב קעניג

מורים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ועד ההורים

ר' שמואל הנדל
ר' שיע קניג
מרת סימה מיידנצ'יק
מרת ציפורה מיידנצ'יק
מרת רבקה גרינברג
מרת דינה רוזן

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

[1] כפר חב"ד: ערב היסטורי לייסוד חדר "אור ליובאוויטש" - חב"ד אינפו

[2] הזמן אוזל: 95% מהיעד, 3 שעות אחרונות להקמת החדר - חב"ד אינפו

[3] הכתבה בחב"ד אינפו

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 אך בשנת [[תשע"ה]] הוחלף הצוות מחדש וההנהלה שונתה, בהנהלה כיהנו במהלך השנים ר' יצחק ועקנין, ר' [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]], וכנמנכ"ל כיהן ר' יצחק זאב ברנדלר, החיידר נקרא [[בית חינוך ליובאוויטש]] (או [[חיידר ליובאוויטש]]).
-[[חיידר ליובאוויטש]] נדד במהלך השנים למספר מקומות ברחבי הכפר, החיידר התחיל בעזרת הנשים של [בית כנסת המרכזי כפר חב"ד]], ולאחר מכן עבר ל[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)|בית הכנסת ישראל אריה לייב]], ולאחר מכן ל[[בית ספר למלאכה]], עד שבמאמצים ובשתדלנויות רבות מצד ההורים הועתק החיידר באופן סופי למקום קטן בסמוך ל[[אור שמחה כפר חב"ד]].
+[[חיידר ליובאוויטש]] נדד במהלך השנים למספר מקומות ברחבי הכפר, החיידר התחיל בעזרת הנשים של [[בית כנסת המרכזי כפר חב"ד]], ולאחר מכן עבר ל[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)|בית הכנסת ישראל אריה לייב]], ולאחר מכן ל[[בית ספר למלאכה]], עד שבמאמצים ובשתדלנויות רבות מצד ההורים הועתק החיידר באופן סופי למקום קטן בסמוך ל[[אור שמחה כפר חב"ד]].
 המקום היה קטן וצר מלהכיל את כמות התלמידים והיה לקוי בעשרות פגמים, בין הפגמים נתן למנות ליקוי במערכת המים של החיידר, כאשר במהלך הימים היו עולים על גדותם ומציפים את כל כיתות הלימוד, בעיות במערכת החשמל כאשר התלמידים היות נתקעים באמצע חורף ללא מחמם, או באמצע הקיץ ללא מזגן, ועוד. הבעיה לכל זה היה שלחיידר לא נתן תקציב מהמדינה או מ[[ועד כפר חב"ד]].