סירטוק: הבדלים בין גרסאות בדף

אין שינוי בגודל ,  21 ביולי 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:


הסירטוק שהחסידים החלו ללבוש היה עשוי מבד, וכל היה עד לשנת... בה אמר [[הרבי]] ש"זיידענע זופיצעס" - שצריך לחזור וללבוש בגדי משי. דבריו שלאלו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר ד"ה... של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאותה שנה החלו בייצור המוני של סירטוקי משי ורבבות מחסידי חב"ד החלו ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים.
הסירטוק שהחסידים החלו ללבוש היה עשוי מבד, וכל היה עד לשנת... בה אמר [[הרבי]] ש"זיידענע זופיצעס" - שצריך לחזור וללבוש בגדי משי. דבריו שלאלו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר ד"ה... של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאותה שנה החלו בייצור המוני של סירטוקי משי ורבבות מחסידי חב"ד החלו ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים.
==אצל רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] לבוש במלבוש משי לבן שאותו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים]]
מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.
בימי חול היו נוהגים רבותינו נשיאנו להתלבש בקפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת כך היה נוהג אף [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה אף קדום יותר ומקורו עוד ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן. והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{הערה|ראה [[תניא]] [[לקוטי אמרים]], פרק ל"א, ועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).
המנהג של חבישת המלבוש הלבן בשבתות, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם כובע קנייטש בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}} כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.
מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמור"י חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים נהגו ללכת בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים ב[[שבת קודש]].
אף [[הרבי שליט"א]] היה נוהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ובמועדים. אך משנת [[תשל"ח]] שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל. הרבי אף הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, וזאת בקעבות מאמרו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מסביר את מעלתו של המשי ע"פ [[חסידות]].


==מנהגי חב"ד==
==מנהגי חב"ד==
שורה 57: שורה 69:


עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתה של הרבי שבה  בה קרה לחסידים לחזור וללבוש מלבושי משי החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי.
עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתה של הרבי שבה  בה קרה לחסידים לחזור וללבוש מלבושי משי החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי.
==אצל רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] לבוש במלבוש משי לבן שאותו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים]]
מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.
בימי חול היו נוהגים רבותינו נשיאנו להתלבש בקפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת כך היה נוהג אף [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה אף קדום יותר ומקורו עוד ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן. והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{הערה|ראה [[תניא]] [[לקוטי אמרים]], פרק ל"א, ועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).
המנהג של חבישת המלבוש הלבן בשבתות, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם כובע קנייטש בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}} כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.
מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמור"י חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים נהגו ללכת בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים ב[[שבת קודש]].
אף [[הרבי שליט"א]] היה נוהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ובמועדים. אך משנת [[תשל"ח]] שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל. הרבי אף הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, וזאת בקעבות מאמרו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מסביר את מעלתו של המשי ע"פ [[חסידות]].


==ראו גם==
==ראו גם==
12,720

עריכות