דף היומי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־00:37, 16 ביולי 2020

תקנת לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי, הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ג באוסטריה.

תקנת הדף היומי בחב"ד

למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; הרבי הריי"צ לא שלל אותה בפירוש, אך לא הורה לתלמידי התמימים להשתתף בה, והרבי אמר שדבר זה מורה "תכלית השלילה לזה"^[1].

הרבי הסביר, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין נהרא נהרא ופשטיה"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל^[1].

הרבי נתן לזה דוגמא מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של אהרן חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו^[2], כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים^[1].

גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים לאגודת ישראל, כהעדה החרדית וסאטמר, לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה^[^{דרוש מקור]}.

עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי^[3], אך על פי רוב התייחסויות אלו הם למי שאינו נמנה על חסידי חב"ד.

הרבי הריי"צ תיקן בשיחות שמחת תורה וי"ט כסלו תרפ"ג לימוד של עמוד גמרא יומי. התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי.

מסלולי לימוד אחרים

בחב"ד נהוג לחלק את הש"ס כל שנה בי"ט כסלו, וכל אחד לוקח מסכת או חלק ממסכת. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.

כמו כן, במהלך ימי ספירת העומר נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את מסכת סוטה, דף ליום.

קישורים חיצוניים

הקשר המיוחד של רבותינו נשיאנו למחולל 'הדף היומי'

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 ^1.2 שיחת שבת פרשת שלח, מברכים החודש תמוז, תשמ"ח (תוכן קצר, סעיף ז'-ח'; הנחה פרטית.
↑ ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.
↑ ראו לדוגמא בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).

[שלח-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 שיחת שבת פרשת שלח, מברכים החודש תמוז, תשמ"ח (תוכן קצר, סעיף ז'-ח'; הנחה פרטית.

[2] ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.

[3] ראו לדוגמא בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 == תקנת הדף היומי בחב"ד ==
-בשנת [[תשמ"ח]]{{הערה|שיחת [[שבת]] פרשת שלח.}} דיבר [[הרבי]] על ענין תקנת דף היומי שאין נהוג בחב"ד, והסביר כי שונה התקנה מאשר האסיפה הקדושה של הנשיאים, עליה מובא כי חלשה דעתו של [[אהרן]] על כך שלא השתתף באסיפה לדבר שב[[קדושה]] שהיה על ידי הכלל.
+למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; [[הרבי הריי"צ]] לא שלל אותה בפירוש, אך לא הורה ל[[תלמידי התמימים]] להשתתף בה, והרבי אמר שדבר זה מורה "תכלית השלילה לזה"{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ('''[[תוכן קצר]]''', [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']; [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית].}}.
-שני חילוקים ישנם:
+הרבי הסביר, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}.
-א. כאן לא היתה הסכמה על ידי כל גדולי ישראל, אלא ישנם כאלו שהתנגדו לכך.
+הרבי נתן לזה דוגמא מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}.
-ב. ובפרט ש[[אדמו"ר הריי"צ]] לא ציוה להתלמידים התמימים שילמדו זה{{הערה|אם כי, שבשיחת שמחת תורה [[תרפ"ג]] ובשיחת י"ט כסלו של אותה שנה - תיקן קביעות לימוד של עמוד גמרא יומי, ותקנה זו קדמה בלמעלה מחצי שנה את תקנתם של אגודת ישראל.}}, וזה גופא שלא ציוה הרי גופא מוכיח תכלית השלילה לזה.
+גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים ל[[אגודת ישראל]], כ[[העדה החרדית]] ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה{{מקור}}.
-הרבי הסביר את הטעם לכך שלא כולם הסכימו להצעה זו, שהרי זה לוקח זמן משיעורים דלימוד המוסר, לימוד ה[[חסידות]] וכן [[פלפול]] וכו', מלבד השיעורים הקבועים שנסדרו על ידי אנשי כנסת הגדולה וב[[תפלה]] בכל יום, וכן תקנות שונות של הרבנים כל אחד ואחד.
+עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי{{הערה|1=ראו לדוגמא בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).}}, אך על פי רוב התייחסויות אלו הם למי שאינו נמנה על חסידי חב"ד.
-חסידים ניסו להסביר את הטעם להסתייגות מתקנה זו, היות ובאותן שנים חב"ד כבר לא היתה חלק מ[[אגודת ישראל]], ומכיון שמאז ועד עתה ברור כי תקנת הדף היומי היא בכדי לאחד את עם ישראל סביב אגודת ישראל, בחב"ד לא לומדים דף היומי{{הערה|1=ובכדי לחדד, כדאי לציין כי בכל הפלגים המשתייכים לעדה החרדית ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, מאותה סיבה, שאינם רוצים להיות משוייכים לאגודת ישראל. יחד עם זאת, יש לציין שהתבטאו של הרבי בשלילת קביעות הלימוד בדף היומי הינה חריגה ביותר, וזהו המקום היחיד בתורת הרבי שמסתייג באופן גורף מקביעות לימוד ברבים שהתקבלה בתפוצות ישראל, דבר שניתן לראות כהסתייגות שמיימית ללא טעם שניתן להבינו בשכל.}}.
+[[הרבי הריי"צ]] תיקן בשיחות [[שמחת תורה]] ו[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ג]] לימוד של עמוד גמרא יומי. התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי.
-עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי{{הערה|1=ראו לדוגמא בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).}}, אך על פי רוב התייחסויות אלו הם למי שאינו נמנה על חסידי חב"ד.
 ==מסלולי לימוד אחרים==