אין ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←ענינו) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←ענינו) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב"ה]] הוא בבחינת "אין ערוך" - אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים. | ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב"ה]] הוא בבחינת "אין ערוך" - אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים. | ||
אין ערוך גם מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'}} הוא רחוק באין ערוך מהקב"ה, אך עם זאת בתניא{{הערה|תניא פרק ב'}} מוסבר שלמרות שלאדם | אין ערוך גם מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'}} הוא רחוק באין ערוך מהקב"ה, אך עם זאת בתניא{{הערה|תניא פרק ב'}} מוסבר שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם מחוברת ומלובשת בהקב"ה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם שכשאדם לומד תורה הוא כמו אדם המחבק מלך - שכאשר האדם מלובד בתורה - התורה מלבישה אותו ובכך גם האדם יכול להיות כלי לאלוקות. | ||
ועוד מבואר ב[[תניא]]{{הערה|פרק ל' ליקוטי אמרים}} ש[[האבות]] שהם היו [[מרכבה]] לאלוקות, להם היה איזשהו הבנה ותפיסה באלוקות, אך אנחנו - שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתנו להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה. | ועוד מבואר ב[[תניא]]{{הערה|פרק ל' ליקוטי אמרים}} ש[[האבות]] שהם היו [[מרכבה]] לאלוקות, להם היה איזשהו הבנה ותפיסה באלוקות, אך אנחנו - שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתנו להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה. | ||
גרסה מ־11:05, 30 ביוני 2020
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
אין ערוך זהו מושג המתאר את גדולתו של הקב"ה ביחס לשאר הנבראים.
ענינו
ההבדל בין הנבראים להקב"ה הוא בבחינת "אין ערוך" - אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים.
אין ערוך גם מבטא את ההבדל והמרחק בין הקב"ה לבין האדם, שאדם הוא שפל הבריאה[1] הוא רחוק באין ערוך מהקב"ה, אך עם זאת בתניא[2] מוסבר שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - נשמתו של האדם מחוברת ומלובשת בהקב"ה. אדמו"ר הזקן מסביר שם שכשאדם לומד תורה הוא כמו אדם המחבק מלך - שכאשר האדם מלובד בתורה - התורה מלבישה אותו ובכך גם האדם יכול להיות כלי לאלוקות.
ועוד מבואר בתניא[3] שהאבות שהם היו מרכבה לאלוקות, להם היה איזשהו הבנה ותפיסה באלוקות, אך אנחנו - שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתנו להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה.
בקדושה
בחינת אין ערוך היא ביחס לשם הוי', כי ביחס לשם אלוקים עוד שייך אישהו הבנה והשגה - כי הרי שם אלוקים מולבש בטבע, אך ביחס לשם הוי' שהוא למעלה מהצמצום לא שייך הבנה והשגה כלל.