הכהן כמורה הוראה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (נראה שהועתק מויקיפדיה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
סמכות לכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בחלק [[קבלה|הנסתר שבתורה]] מובאות מטרות אידאיליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום. | סמכות לכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בחלק [[קבלה|הנסתר שבתורה]] מובאות מטרות אידאיליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום. | ||
עם זאת כי פרשנות אין כל התייחסות לכהן כאל מורה הוראה ראוי רק מכח ייחוסו, וההתייחסות לכהן כמורה הוראה היא מכח לימודו{{הערה|כך מסביר | עם זאת כי פרשנות אין כל התייחסות לכהן כאל מורה הוראה ראוי רק מכח ייחוסו, וההתייחסות לכהן כמורה הוראה היא מכח לימודו{{הערה|כך מסביר הכלי יקר על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים".. מלכים על הכהנים.. יש ללומדיה יתרון על הכהנים.. ממזר ת"ח..-שמות יט:ד | ילקוט שמעוני לספר ויקרא דף תקי"ג (דפוס "המאור")}}. אם זאת, כמובן שיש להם קדימות על פני מורה הוראה שווה ערך שאינו כהן. {{הערה|[[שולחן ערוך הרב]] הלכות ברכת המזון}} | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו -ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי [[עבודת השם]] ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|רמב"ם הלכות עבודה זרה א, טו}}. | ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו -ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי [[עבודת השם]] ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|רמב"ם הלכות עבודה זרה א, טו}}. במדרש תנחומא מובא, שבני לוי השתתפו גם את אחיהם בני ישראל בהרבצת התורה, עד כדי שהצליחו להפוך משכיניהם במחנה גם למרביצי הוראות בתורה{{הערה|כך דורשת התנחומא על הפסוק "אשרי לצדיק ואשרי לשכניו" -תנחומא במדבר יב}} | ||
ב[[מדרש]], מובא | ב[[מדרש]], מובא שעמרם בן קהת בן לוי היה מנהיג הרוחני של קהל בני יעקב ב[[גלות]] מצרים. התמנות זו, ירש בנו [[אהרן]] אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב. | ||
בעת הקמת ה[[משכן]] ציוה [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה]] לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת [[שכינה|שכינתו]] במשכן ובתוך העם{{הערה|שמות כט מד-ו, מצוטט לקמן בפסקה "מקורות בחומש"}}, זאת לאחר | בעת הקמת ה[[משכן]] ציוה [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה]] לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת [[שכינה|שכינתו]] במשכן ובתוך העם{{הערה|שמות כט מד-ו, מצוטט לקמן בפסקה "מקורות בחומש"}}, זאת לאחר שהבכורים, שהיו המיועדים מראש לכהונה, נדחו בעקבות השתתפותם ב[[חטא העגל]]. | ||
==בית דין של כהנים== | ==בית דין של כהנים== | ||
בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת ה[[מזבח]], והקטרת | בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת ה[[מזבח]], והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יומי של [[בית המקדש]] היה מנוהל על ידי '''ועידה מיוחדת של כהנים'''{{מקור}}. | ||
בסגנון ה[[משניות]], נקראה זאת הועידה בשם '''בית דין של כהנים''' או בשם '''זקני כהונה'''{{הערה|[[משניות]] מסכת יומא א:ה}}{{מקור}}<!-- דרישת המקור לזהות בין שני המושגים -->. בנוסף לזהירות ה'''בית דין של הכהנים''' על פעילות היום יומי במקדש ודאגם לעיין על [[כהן מוחזק#תהליך בדיקת ייחוסי הכהנים|כשרות בני הכהנים]] לעבודה, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה{{מקור}}<!-- במשנה נאמר פעם אחת שהם גבו כתובה גבוהה יותר לבת כהן, לא כתוב מעבר על תפקודם - חפש במקורות המובאות בנוסף למסכת כתובות-->, כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה{{הערה|משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב}}. | |||
===הוראת כהן משיח=== | ===הוראת כהן משיח=== | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
מקור הראשון בחומש שנותנת סמכות לכהנים כבעלי הוראה מופיע בחומש ויקרא; "וידבר ה' אל אהרן לאמר.. אתה ובניך אתך.. להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י ח-יא). | מקור הראשון בחומש שנותנת סמכות לכהנים כבעלי הוראה מופיע בחומש ויקרא; "וידבר ה' אל אהרן לאמר.. אתה ובניך אתך.. להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י ח-יא). | ||
ה | ה'ספרא' וה[[תלמוד בבלי]], דורשים את משמעות כתוב זה ככולל הוראות בענייני ערכים, חרמין, טומאה וטהרה, הוראות כלליות, [[מדרש]], [[הלכה]], וקריאת מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|תלמוד בבלי מסכת כריתות דף יג עמוד ב. ספרא חלק א, דפוס "התורה והמצוה" להמלבי"ם, דף שפ"ז}} | ||
בפירוש להחומש, | בפירוש להחומש, האבן עזרא מעיר על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה{{הערה|ויקרא טו, א}}, הוא גם מסביר שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים{{הערה|ויקרא כא, א; עוד שתי דוגמאות: על הפסוק "אלקים לא תקלל" האבן עזרא מפרש שההזהרת הקללה הולך גם על דייני העם וגם על הכהנים בני לוי ש"עמהם התורה" - אבן עזרא לספר שמות כז, כז, ואבן עזרא לספר דברים לא, ט - "שהם מורי התורה"}}, כלל שעליו מעיד גם הספורנו{{הערה|'''וידבר משה והכהנים הלוים'''; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט}}. ה[[רמב"ן]], בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות{{הערה|רמב"ן לחומש דברים יז:ח}}. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כ[[מלאכי השרת]]. | ||
===הכהנים כדיינים במשפט העברי=== | ===הכהנים כדיינים במשפט העברי=== | ||
בחומש גם מובא מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כ[[דיין|דיינים]] על ענייני ריב | בחומש גם מובא מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כ[[דיין|דיינים]] על ענייני ריב ונגעים]]. על אף שתפקידם כמחליטי הדין ב'''נגע הצרעת''' ברור מן התורה{{הערה|דברים כא, ה}}, אין דרשת [[חז"ל]] משמעותית שמציינת שהוטל גם על הכהנים לדון בענייני ממונות. הספורנו, על פרשת [[עגלה ערופה]], מציין שהכהנים היו בקיאים בתכונות בני העם - בקרימינולוגיה - והיו מתעזרים בזה הידע להצליח בחקירתם למצוא שופך דם הנקי{{הערה|ספורנו דברים כא, ה}}. | ||
==מקורות בספרי נביאים וכתובים== | ==מקורות בספרי נביאים וכתובים== | ||
בספרם של נביאי ישראל מצויין שהכהן ראוי להורות חוקי התורה ולדבר בו תמיד -ללמדם לעם{{הערה|ספר מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם}}, ולהוכיח להם את מעלות התורה והכדאייות לילך בדרכיה{{הערה|אבן עזרא לספר הושע ד, ד}}. לפי | בספרם של נביאי ישראל מצויין שהכהן ראוי להורות חוקי התורה ולדבר בו תמיד -ללמדם לעם{{הערה|ספר מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם}}, ולהוכיח להם את מעלות התורה והכדאייות לילך בדרכיה{{הערה|אבן עזרא לספר הושע ד, ד}}. לפי תרגומו של יונתן]] ל[[מגילת קהלת]], איש שמסרב לקבל אולפן תורה מכהן נחשב כטיפש{{הערה|קהלת ד יז ובתרגום שם}}. [[רש"י]], בפירושו לדברי הימים מסביר שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים, ושרי המלך היו עומדים איתם כדי שייכנס דבריהם באזני העם ולא ימרו את פיהם{{הערה|דברי הימים ב יז,ח ברש"י}}. | ||
[[הקדוש ברוך הוא]], בספר ירמיה, מבטיח שלא ייפסק בריתו עם בני הכהנים{{הערה|ספר ירמיה פרק לג}}, ואפילו בזמן חורבן הבית נחשב תלמודם של הכהנים | [[הקדוש ברוך הוא]], בספר ירמיה, מבטיח שלא ייפסק בריתו עם בני הכהנים{{הערה|ספר ירמיה פרק לג}}, ואפילו בזמן חורבן הבית נחשב תלמודם של הכהנים בענייני הקרבנות כאילו מקריבים ומשיגים כפרה עבור החטא{{הערה|ילקוט שמעוני (דפוס "המאור") חלק ח דף תקמה (הובא מ'מדרש ילמדנו', ובפירוש ה'זית רענן' על הילקוט}}. בדמות המקראית, נחשב כהן מורה הוראות כברכה מן השמים. וככל הברכות שחוזרות עבור [[קרבן חטאת|חטאת]] העם, גם כהן שיכולתו להורות צדק נמנע מן העם עבור החטא{{הערה|דברי הימים ב טו, ג}}. | ||
ב[[ספר תהילים]] | ב[[ספר תהילים]] ודברי הימים מתואר שהכהנים שימשו כמורי צדק דווקא עם לבוש נקי שנקרא '''[[בגד|בגדי]] צדק'''{{הערה|תלים קלב, ט ובאבן עזרא שם}}. בספר זכריה, דמותו של יהושע בן יהוצדק מתואר כלבוש '''[[בגד|בגדים]] קרועים''', ובכניסתו לכהן, זכה לבגד נקי לשמש בתפקידו. אולם, לא ברור אם הכהנים זקוקים ל[[בגד|בגדים]] הללו כדי להורות או אפילו אם הם איכשהו קשורים עם [[בגדי כהונה]] הרגילים. | ||
==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל== | ==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל== | ||
| שורה 43: | שורה 44: | ||
ה[[תלמוד בבלי]] בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים '''בני דעה'''{{הערה|מסכת עבודה זרה דף נד עמוד א}} עם סמכות להורות גם בהיותם צעירים{{הערה|אמר [[רבא]] "לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי.. לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא -מסכת יומא דף כו עמוד א}}. הוראתו של כהן היה חשוב בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה{{הערה|כדוגמא: ה[[רבי יהודה הנשיא|נשיא רבי יהודה]] נשאל מ[[רבי טרפון]] על סכום המדוייק שעליו לתת תמורת פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א}} | ה[[תלמוד בבלי]] בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים '''בני דעה'''{{הערה|מסכת עבודה זרה דף נד עמוד א}} עם סמכות להורות גם בהיותם צעירים{{הערה|אמר [[רבא]] "לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי.. לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא -מסכת יומא דף כו עמוד א}}. הוראתו של כהן היה חשוב בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה{{הערה|כדוגמא: ה[[רבי יהודה הנשיא|נשיא רבי יהודה]] נשאל מ[[רבי טרפון]] על סכום המדוייק שעליו לתת תמורת פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א}} | ||
בדברי [[חז"ל]], תולים '''דעת הרחבה''' של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת [[תרומה]] ושאר מאכלי קודש{{הערה|רש"י דברי הימים ב לא, ד | בדברי [[חז"ל]], תולים '''דעת הרחבה''' של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת [[תרומה]] ושאר מאכלי קודש{{הערה|רש"י דברי הימים ב לא, ד. הובא ממכילתא}}. הסיבה לכך היא אחת משתיים; יש סוברים שבגלל שלא היו צריכים לטרוח עבור פרנסתם היה להם '''פנאי''' לעסוק בתורה{{הערה|רלב"ג לסוף דברי הימים ב}}, ויש סוברים ש'''עצם''' התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים{{הערה|'''לחם פנים''' במספר קטן גימטריא '''גל''' שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז}}. | ||
==בחלק הנסתר שבתורה== | ==בחלק הנסתר שבתורה== | ||
ב[[ספר הזוהר]], מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני [[קדושה|קודש]]{{הערה|רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. | ב[[ספר הזוהר]], מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני [[קדושה|קודש]]{{הערה|רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. זוהר חלק ג דף כג.}}. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של [[רבי יוחנן]] שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישות{{הערה|מדרש הנעלם לזוהר חדש דף כב: זוהר חדש דף מב.}}, אולם ב'''זוהר חדש''' מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור [[הוי"ה (שם)|השם המפורש]] בנכונות המקובלת{{הערה|זוהר חדש לבפר רות דף פב.}}. ב'השמטות' לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] יחד{{הערה|השמטות לזהר, %46 מהתחלת הספר}}. | ||
לפי דעתו של | לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את ה'ניחוח' בקרבן דהיינו הנחת רוח ל[[קדוש ברוך הוא]], וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ עבודתו פסולה{{הערה|זוהר חדש לרות פב. הובא ברקנטי}}. בצורה יותר חריפה, [[רבי שמעון בן יוחאי]] משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מספרי חלק ב דף קמח}} השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת תרומה א}}. | ||
בספר | בספר 'רזיאל המלאך' מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע [[לחם]] ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו{{הערה|ספר רזיאל המלאך דף לו-ז}} | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מ[[אדמו"ר הזקן]], שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן{{הערה|ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח}} וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם{{הערה|ספר מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י | בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מ[[אדמו"ר הזקן]], שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן{{הערה|ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח}} וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם{{הערה|ספר מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י ודף רנ"ג, ובדברי רבו [[המגיד ממזריטש]] בספר 'מגיד דבריו ליעקב' - חלק 'רמזי תורה' דף צא:.}}. | ||
ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה | ובספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל}}, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.}}. | ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה | ובספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל}}, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.}}. | ||
| שורה 69: | שורה 70: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ספר '''תקנת השבים''' | *ספר '''תקנת השבים''' - הרב צדוק הכהן מלובלין (מדף י"א והלאה) | ||
*ספר '''מאיר עיני ישרים''' מאת הרב | *ספר '''מאיר עיני ישרים''' - מאת הרב מאיר שורצמן-וויניפג, קנדה [[תש"י]] (דף מז) | ||
* ספר '''גבורת יצחק''' -ארה"ב תשנ"ז (דף שפ"ז) | * ספר '''גבורת יצחק''' - ארה"ב תשנ"ז (דף שפ"ז) | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־00:02, 12 במאי 2020
לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן שבית המקדש היה קיים בית הדין של הכהנים.
בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין[1]. אולם, בסגנון המשנה מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל.
סמכות לכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בחלק הנסתר שבתורה מובאות מטרות אידאיליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום.
עם זאת כי פרשנות אין כל התייחסות לכהן כאל מורה הוראה ראוי רק מכח ייחוסו, וההתייחסות לכהן כמורה הוראה היא מכח לימודושגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: כך מסביר הכלי יקר על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים".. מלכים על הכהנים.. יש ללומדיה יתרון על הכהנים.. ממזר ת"ח..-שמות יט:ד וגם 2= ילקוט שמעוני לספר ויקרא דף תקי"ג (דפוס "המאור").. אם זאת, כמובן שיש להם קדימות על פני מורה הוראה שווה ערך שאינו כהן. [2]
רקע
הרמב"ם, בספרו משנה תורה, מסביר שיעקב אבינו הבדיל את בנו לוי משאר בניו -ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי עבודת השם ומצוות אברהם אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות[3]. במדרש תנחומא מובא, שבני לוי השתתפו גם את אחיהם בני ישראל בהרבצת התורה, עד כדי שהצליחו להפוך משכיניהם במחנה גם למרביצי הוראות בתורה[4]
במדרש, מובא שעמרם בן קהת בן לוי היה מנהיג הרוחני של קהל בני יעקב בגלות מצרים. התמנות זו, ירש בנו אהרן אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב.
בעת הקמת המשכן ציוה הקדוש ברוך הוא את משה לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת שכינתו במשכן ובתוך העם[5], זאת לאחר שהבכורים, שהיו המיועדים מראש לכהונה, נדחו בעקבות השתתפותם בחטא העגל.
בית דין של כהנים
בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת המזבח, והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יומי של בית המקדש היה מנוהל על ידי ועידה מיוחדת של כהנים[דרוש מקור].
בסגנון המשניות, נקראה זאת הועידה בשם בית דין של כהנים או בשם זקני כהונה[6][דרוש מקור]. בנוסף לזהירות הבית דין של הכהנים על פעילות היום יומי במקדש ודאגם לעיין על כשרות בני הכהנים לעבודה, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה[דרוש מקור], כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה[7].
הוראת כהן משיח
מקורות בחומש
מקור הראשון בחומש שנותנת סמכות לכהנים כבעלי הוראה מופיע בחומש ויקרא; "וידבר ה' אל אהרן לאמר.. אתה ובניך אתך.. להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י ח-יא).
ה'ספרא' והתלמוד בבלי, דורשים את משמעות כתוב זה ככולל הוראות בענייני ערכים, חרמין, טומאה וטהרה, הוראות כלליות, מדרש, הלכה, וקריאת מקרא, משנה, ותלמוד[8]
בפירוש להחומש, האבן עזרא מעיר על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה[9], הוא גם מסביר שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים[10], כלל שעליו מעיד גם הספורנו[11]. הרמב"ן, בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות[12]. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כמלאכי השרת.
הכהנים כדיינים במשפט העברי
בחומש גם מובא מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כדיינים על ענייני ריב ונגעים]]. על אף שתפקידם כמחליטי הדין בנגע הצרעת ברור מן התורה[13], אין דרשת חז"ל משמעותית שמציינת שהוטל גם על הכהנים לדון בענייני ממונות. הספורנו, על פרשת עגלה ערופה, מציין שהכהנים היו בקיאים בתכונות בני העם - בקרימינולוגיה - והיו מתעזרים בזה הידע להצליח בחקירתם למצוא שופך דם הנקי[14].
מקורות בספרי נביאים וכתובים
בספרם של נביאי ישראל מצויין שהכהן ראוי להורות חוקי התורה ולדבר בו תמיד -ללמדם לעם[15], ולהוכיח להם את מעלות התורה והכדאייות לילך בדרכיה[16]. לפי תרגומו של יונתן]] למגילת קהלת, איש שמסרב לקבל אולפן תורה מכהן נחשב כטיפש[17]. רש"י, בפירושו לדברי הימים מסביר שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים, ושרי המלך היו עומדים איתם כדי שייכנס דבריהם באזני העם ולא ימרו את פיהם[18].
הקדוש ברוך הוא, בספר ירמיה, מבטיח שלא ייפסק בריתו עם בני הכהנים[19], ואפילו בזמן חורבן הבית נחשב תלמודם של הכהנים בענייני הקרבנות כאילו מקריבים ומשיגים כפרה עבור החטא[20]. בדמות המקראית, נחשב כהן מורה הוראות כברכה מן השמים. וככל הברכות שחוזרות עבור חטאת העם, גם כהן שיכולתו להורות צדק נמנע מן העם עבור החטא[21].
בספר תהילים ודברי הימים מתואר שהכהנים שימשו כמורי צדק דווקא עם לבוש נקי שנקרא בגדי צדק[22]. בספר זכריה, דמותו של יהושע בן יהוצדק מתואר כלבוש בגדים קרועים, ובכניסתו לכהן, זכה לבגד נקי לשמש בתפקידו. אולם, לא ברור אם הכהנים זקוקים לבגדים הללו כדי להורות או אפילו אם הם איכשהו קשורים עם בגדי כהונה הרגילים.
מקורות בתלמוד ודברי חז"ל
התלמוד בבלי בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים בני דעה[23] עם סמכות להורות גם בהיותם צעירים[24]. הוראתו של כהן היה חשוב בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה[25]
בדברי חז"ל, תולים דעת הרחבה של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת תרומה ושאר מאכלי קודש[26]. הסיבה לכך היא אחת משתיים; יש סוברים שבגלל שלא היו צריכים לטרוח עבור פרנסתם היה להם פנאי לעסוק בתורה[27], ויש סוברים שעצם התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים[28].
בחלק הנסתר שבתורה
בספר הזוהר, מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני קודש[29]. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של רבי יוחנן שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישות[30], אולם בזוהר חדש מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור השם המפורש בנכונות המקובלת[31]. ב'השמטות' לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב תורה שבכתב ותורה שבעל פה יחד[32].
לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את ה'ניחוח' בקרבן דהיינו הנחת רוח לקדוש ברוך הוא, וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ עבודתו פסולה[33]. בצורה יותר חריפה, רבי שמעון בן יוחאי משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה[34] השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה[35].
בספר 'רזיאל המלאך' מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע לחם ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו[36]
בחסידות חב"ד
בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מאדמו"ר הזקן, שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן[37] וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם[38].
האדמו"ר האמצעי האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו[39], הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם[40], והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמישגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: מאמרי אדמו"ר האמצעי "דרושי חתונה" חלק א דף קמה וגם 2= ובספר מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל., וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש[41].
אדמו"ר מהר"ש, בשנת תרכ"ז, מסר מאמר שמסיברה את כח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה[42].
גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה[43].
הרבי מליובאוויטש, בשיחותיו, מסביר שעבודת בני שבט לוי היא יותר קשה מעבודת שאר בני ישראל ולכן הם צריכים לחינוך ארוכה כדי להצליח בה[44]. הרבי גם מתאר את ניצוץ הכהונה שנקשר עם אהרן ובניו הכהנים באותו אופן שנקשר ניצוץ היהדות בתוך כל יהודי ויהודי[45].
מי הולך אל מי
מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: כלי יקר ויקרא יד, ב. וגם 2= דברי הימים ב טו, ג וברש"י .. אולם יש דעות שעל הכהן לצאת ממסגרת הקודש ולחזור אחרי העם כדי ללמדם תורה[46]
לקריאה נוספת
- ספר תקנת השבים - הרב צדוק הכהן מלובלין (מדף י"א והלאה)
- ספר מאיר עיני ישרים - מאת הרב מאיר שורצמן-וויניפג, קנדה תש"י (דף מז)
- ספר גבורת יצחק - ארה"ב תשנ"ז (דף שפ"ז)
הערות שוליים
- ↑ שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה
- ↑ שולחן ערוך הרב הלכות ברכת המזון
- ↑ רמב"ם הלכות עבודה זרה א, טו
- ↑ כך דורשת התנחומא על הפסוק "אשרי לצדיק ואשרי לשכניו" -תנחומא במדבר יב
- ↑ שמות כט מד-ו, מצוטט לקמן בפסקה "מקורות בחומש"
- ↑ משניות מסכת יומא א:ה
- ↑ משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב
- ↑ תלמוד בבלי מסכת כריתות דף יג עמוד ב. ספרא חלק א, דפוס "התורה והמצוה" להמלבי"ם, דף שפ"ז
- ↑ ויקרא טו, א
- ↑ ויקרא כא, א; עוד שתי דוגמאות: על הפסוק "אלקים לא תקלל" האבן עזרא מפרש שההזהרת הקללה הולך גם על דייני העם וגם על הכהנים בני לוי ש"עמהם התורה" - אבן עזרא לספר שמות כז, כז, ואבן עזרא לספר דברים לא, ט - "שהם מורי התורה"
- ↑ וידבר משה והכהנים הלוים; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט
- ↑ רמב"ן לחומש דברים יז:ח
- ↑ דברים כא, ה
- ↑ ספורנו דברים כא, ה
- ↑ ספר מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם
- ↑ אבן עזרא לספר הושע ד, ד
- ↑ קהלת ד יז ובתרגום שם
- ↑ דברי הימים ב יז,ח ברש"י
- ↑ ספר ירמיה פרק לג
- ↑ ילקוט שמעוני (דפוס "המאור") חלק ח דף תקמה (הובא מ'מדרש ילמדנו', ובפירוש ה'זית רענן' על הילקוט
- ↑ דברי הימים ב טו, ג
- ↑ תלים קלב, ט ובאבן עזרא שם
- ↑ מסכת עבודה זרה דף נד עמוד א
- ↑ אמר רבא "לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי.. לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא -מסכת יומא דף כו עמוד א
- ↑ כדוגמא: הנשיא רבי יהודה נשאל מרבי טרפון על סכום המדוייק שעליו לתת תמורת פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א
- ↑ רש"י דברי הימים ב לא, ד. הובא ממכילתא
- ↑ רלב"ג לסוף דברי הימים ב
- ↑ לחם פנים במספר קטן גימטריא גל שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז
- ↑ רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. זוהר חלק ג דף כג.
- ↑ מדרש הנעלם לזוהר חדש דף כב: זוהר חדש דף מב.
- ↑ זוהר חדש לבפר רות דף פב.
- ↑ השמטות לזהר, %46 מהתחלת הספר
- ↑ זוהר חדש לרות פב. הובא ברקנטי
- ↑ ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מספרי חלק ב דף קמח
- ↑ מדרש תנחומא לפרשת תרומה א
- ↑ ספר רזיאל המלאך דף לו-ז
- ↑ ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח
- ↑ ספר מאמרי אדמו"ר הזקן על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י ודף רנ"ג, ובדברי רבו המגיד ממזריטש בספר 'מגיד דבריו ליעקב' - חלק 'רמזי תורה' דף צא:.
- ↑ וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו
- ↑ כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק בראשית
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.
- ↑ ספר מאמרי אדמור המהר"ש תרכז דף שי.
- ↑ ספר פלח הרימון להלל מפאריץ' שמות דף תכז.
- ↑ שיחות קודש מכ"ה במר-חשוון, שנת תשל"ג
- ↑ ליקוטי שיחות חלק כח דף קיא.
- ↑ ילקוט שמעוני לספר שמות דף ת"ע (דפוס "המאור")