עגלה ערופה

מצוות עגלה ערופה משמעותה היא, שכאשר נמצא אדם הרוג בשדה ואין יודעים מי הרגו, זקני העיר הקרובה אל החלל נדרשים לבצע טקס מיוחד הכולל עריפת עגל בנחל, כדי להסיר את האחריות של כלל ישראל, בהתאם לעיקרון הערבות ההדדית.

מקור המצווה

וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל

— דברים כא, ד

.

מדיני המצווה

בחירת העיר הקרובה: בית הדין של העיר הקרובה ביותר למקום הרצח נדרש להביא עגלת בקר משל אנשי העיר.

העברת העגלה לנחל איתן: העגלה מורדת לנחל איתן, מקום שבו אין עבודה חקלאית או זריעה.

עריפת העגלה: העגלה נערכת בעורפה באמצעות קופיץ, פעולה שמסמלת את הסרת הקטרוגים מהעם כולו.

הצהרת זקני העיר: זקני העיר רוחצים את ידיהם מעל העגלה הערופה ואומרים: "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו."

איסור עבודה בנחל: הנחל שבו נערפה העגלה נאסר לעולם בעיבוד ובזריעה, כפי שנאמר: "אשר לא יעבד בו ולא יזרע".

בפנימיות הענינים

עגלה ערופה יוצאת מגדר הקרבנות הרגילים המוקרבים בבית המקדש. בעוד קרבנות רגילים באים לכפר על חטאים שנעשו בשגגה באמצעות העלאת דם הבהמה על המזבח, עגלה ערופה אינה באה לכפר על חטאו של הרוצח, במיוחד אם חטאו היה במזיד. הרוצח עצמו נידון למיתה אם יתגלה לאחר עריפת העגלה. תכליתה של עגלה ערופה היא להסיר את הקטרוגים מעל עם ישראל כולו ולמנוע פגיעה רוחנית הנובעת מערבות הדדית בין כל בני העם. באמצעות עגלה ערופה מסירה את האחריות הקולקטיבית המוטלת על העם בשל עיקרון הערבות ההדדית, והעם ככלל מתנקה מהאחריות לרצח שאירע בקרבו.

מובא בזוהר שגם בקרבנות רגילים ניתנת יניקה מסוימת לכוחות החיצונים ("החיצונים") על מנת להשתיקם. עשן הקרבן, לדוגמה, מספק להם יניקה מועטה כדי לסתום את פיהם. באופן דומה, עגלה ערופה נותנת יניקה לחיצונים, ולכן היא נערכת בנחל איתן - מקום שאינו פורה, כי המקום ההוא מסמל את כוחות הקליפה.

השוואה לשעיר המשתלח

עגלה ערופה דומה לשעיר המשתלח ביום הכיפורים, אשר נשלח למדבר כדי להסיר את הקטרוגים הנובעים מהעוונות של כלל ישראל.

בעוד שהשעיר נשלח למדבר שממה בחוץ לארץ ישראל, עגלה ערופה מתבצעת בנחל איתן בתוך ארץ ישראל, שמייצג נוכחות מסוימת של כוחות חיצונים אפילו בארץ ישראל.

הבחירה בעגלה, מסמלת את פני השור, ומצביעה על בחינה רוחנית גבוהה יותר מהשעיר, הנדרשת כדי להתמודד עם חטא הרציחה החמור.

משמעות המקום והעריפה

הנחל איתן הוא מקום שאינו מצמיח ואינו משמש לעבודה חקלאית, מה שמעיד על קשרו לכוחות החיצונים.

העריפה נעשית בעורף, שכן כוחות החיצונים ניזונים מבחינת "אחוריים" של הקדושה, ולכן נקראים "אלוהים אחרים". הטקס מבטא את הרעיון של מתן יניקה מבוקרת לחיצונים כדי להסיר את הקטרוגים מעל ישראל.