ראש מתיבתא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "פלפול " ב־"פלפול ") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המרא דאתרא של [[כפר חב"ד]] הרב [[מאיר אשכנזי]] בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]]]] | [[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המרא דאתרא של [[כפר חב"ד]] הרב [[מאיר אשכנזי]] בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]]]] | ||
'''ראש מתיבתא''' (נקרא בקיצור בראשי תיבות '''[[ר"מ]]''') הוא תוארו של [[רב]] המלמד ב[[ישיבה]]. במקורה, שימשה המילה לתיאור תפקיד [[ראש הישיבה]] (ב[[ארמית]]: ריש מתיבתא) אולם בדורות האחרונים היא הפכה למושג בעל משמעות עצמאית שמשמעותו אדם המלמד בישיבה [[גמרא]]. לעיתים מכונה בתואר ר"מ גם המלמד מקצועות קודש אחרים כ[[הלכה]] ו[[תנ"ך]]. כינוי נוסף למי שמלמד בישיבה הוא "מגיד שיעור" בנושאים תורניים שונים על בסיס קבוע באותה מסגרת. לעיתים משמש הר"מ גם כ[[משיב]] בזמני החזרה על השיעורים. | '''ראש מתיבתא''' (נקרא בקיצור בראשי תיבות '''[[ר"מ]]''') הוא תוארו של [[רב]] המלמד ב[[ישיבה]]. במקורה, שימשה המילה לתיאור תפקיד [[ראש הישיבה]] (ב[[ארמית]]: ריש מתיבתא) אולם בדורות האחרונים היא הפכה למושג בעל משמעות עצמאית שמשמעותו אדם המלמד בישיבה [[גמרא]]. לעיתים מכונה בתואר ר"מ גם המלמד מקצועות קודש אחרים כ[[הלכה]] ו[[תנ"ך]]. כינוי נוסף למי שמלמד בישיבה הוא "מגיד שיעור" בנושאים תורניים שונים על בסיס קבוע באותה מסגרת. לעיתים משמש הר"מ גם כ[[משיב]] בזמני החזרה על השיעורים. | ||
==מערך השיעור== | ==מערך השיעור== | ||
גרסה מ־05:30, 7 במאי 2020
ראש מתיבתא (נקרא בקיצור בראשי תיבות ר"מ) הוא תוארו של רב המלמד בישיבה. במקורה, שימשה המילה לתיאור תפקיד ראש הישיבה (בארמית: ריש מתיבתא) אולם בדורות האחרונים היא הפכה למושג בעל משמעות עצמאית שמשמעותו אדם המלמד בישיבה גמרא. לעיתים מכונה בתואר ר"מ גם המלמד מקצועות קודש אחרים כהלכה ותנ"ך. כינוי נוסף למי שמלמד בישיבה הוא "מגיד שיעור" בנושאים תורניים שונים על בסיס קבוע באותה מסגרת. לעיתים משמש הר"מ גם כמשיב בזמני החזרה על השיעורים.
מערך השיעור
בדרך כלל בישיבה קטנה הר"מ מוסר שיעור על הגמרא והמפרשים מתוך הגמרא ולפי מהלך הגמרא. להבנת שיעור מסוג זה אין צורך ממשי להכנה מוקדמת של הסוגיה הנלמדת. לעומת זאת בישיבה גדולה השיעור נמסר כפלפול על הנושא הנלמד ורובו מתנהל מחוץ לדף הגמרא, כך שתלמיד שאינו בקיא בסוגיא, אינו מסוגל להבין את מהלכי השיעור.