משולם ידידיה קוראטין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פטירתו) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב ה[[משפיע]] ה[[חסיד]] '''משולם ידידיה גוטליב קוראטין''', (מכונה '''ר' שילם''') נולד בערך בשנת [[תרמ"ה]], ב[[עיירה]] [[דיסנה]] אשר בפלך וויטבסק. | הרב ה[[משפיע]] ה[[חסיד]] '''משולם ידידיה גוטליב קוראטין''', (מכונה '''ר' שילם''') נולד בערך בשנת [[תרמ"ה]], ב[[עיירה]] [[דיסנה]] אשר בפלך וויטבסק. | ||
==תולדות חייו== | |||
ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות. | ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות. | ||
גרסה מ־17:35, 22 באפריל 2020
הרב המשפיע החסיד משולם ידידיה גוטליב קוראטין, (מכונה ר' שילם) נולד בערך בשנת תרמ"ה, בעיירה דיסנה אשר בפלך וויטבסק.
תולדות חייו
ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות.
בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר, בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו.
כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' ישראל טופאז שנמנה עם חסידי חב"ד, לנסוע לליובאוויטש לישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש". כשבא ללמוד בתומכי תמימים שבליובאוויטש בקיץ תרס"א היה לבוש כמו סטודנט שיצא מבית ספר תיכון, עם כובע מבריק וסמל הגימנסיה על כובעו. וביקש להתקבל לישיבה, בתחילה סירב המשפיע בישיבה הרב שמואל גרונם אסתרמן לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד במחלקת הישיבה בעיר הראדישץ הסמוכה לליובאוויטש בהנהלתו של המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין.
היה לו ראש טוב מאוד והוא גם התמיד בלימודו. לאחר כמה שנים נהיה 'חוזר' אצל הרבי הרש"ב, הוא היה זוכר כל מילה ממש.
עז היה רצונו לעקור לגמרי את לימודי החול שלמד בציערותו, כשרצה לכתוב מכתב, היה מבקש ממישהו אחר שיכתוב לו את הכתובת בשפה הרוסית - למרות שידע רוסית היטב - רק כדי לעקור לגמרי את לימודי החול שינק בילדותו.
בשנת תרס"ג, נסע ר' שילם לליובאוויטש. בשנת תרס"ה מונה כחבר ב"ועד תלמידי הישיבה" וכחוזר ראשי.
עבודתו בישיבה
לאחר חג השבועות תרס"ה נישא ר' שילם לאשתו הרבנית גוטא ביילא בת הרב מנחם מענדל הילביץ רבה של זעמבין.
לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו בבית הרב את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ בליובאוויטש היה ר' דוד יעקבסון.
בחורף תרע"ב מונה ר' שילם למשגיח ומשפיע ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת ועיקרית על הבחורים. הוא היה מתוועד עם התלמידים בעיקר על חשיבות 'עבודת התפילה' באריכות וניתן לומר שהיה הדמות המשמעותית בישיבה[1].
בשנת תרע"ב גם נולד בנו בכורו ר' אברהם יהושע קוראטין ולאחר שנתיים נולד לו בן נוסף - ר' שניאור זלמן קוראטין.
לאחר שנה וחצי נולדה לו בתו גב' פרומא טריינא.
בשנת תרע"ח בעת מלחמת העולם הראשונה יצא ר' שילם כשד"ר עבור הישיבה.
בשנת תרע"ט עברה הישיבה - ור' שילם ומשפחתו איתה - לקרמנצ'וג.
ר' שילם היה 'עובד'. הוא היה לומד חסידות בשופי, ובשבת קודש התפלל כל היום כולו. במוצאי שבת, היה מתיישב ללמוד נגלה, והיה לומד כל הלילה. בחינת ה'שוב' שלאחר ה'רצוא'.
פעם התלונן ר' שמואל גרונם אסתרמן (ששימש אז כמשפיע בישיבה) בפני הרבי הרש"ב, ש'לא מבינים באחדות השם'. הרבי הרש"ב תמה ותיקן אותו באומרו 'לא מבינים בשלימות' ותוך כדי הצביע על ר' שילם (ששימש כמשגיח אז), בהפלאה על הבנתו הטובה בחסידות, 'הוא מבין גם'[2].
פטירתו
באותה שנה ר' שילם נפטר בגיל צעיר ממחלת ריאות חריפה, ובשבת פרשת שופטים, ה' אלול תרע"ט נפטר, והוא בן ל"ד שנים בלבד.
כשנפטר אמר עליו הרבי הרש"ב 'אין כמו שילם' ו'משפיע כזה לא ימצא במהרה'. הרבי הריי"צ התבטא עליו - אני מקנא בר' שילם - הוא נמצא כבר ב'גן עדן' ושומע דא"ח מאדמו"ר הרש"ב.
תלמידיו
- ר' שלמה חיים קסלמן.
לקריאה נוספת
- שמואל קראוס, קונטרס ר' שילם - תולדות חייו וסיפורים אודותיו, תש"ס.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- שמואל קראוס, 'ר' שילם', חוברת בהוצאת בית משיח, ו' תשרי ה'תש"ס, באתר אוצר החכמה (ניתן לצפות ללא תשלום רק ב-40 העמודים הראשונים)
- ↑ בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב חיים שאול דייטש וכן בספר 'המשפיע ר' שלמה חיים' בעריכת הרב ישראל אלפנביין
- ↑ בשם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מפי הרב חיים שאול דייטש