שם מ"ה

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית) אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא
סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

שם מ"ה הוא השלישי מבין ארבעת המילויים של שם הוי"ה: שם ע"ב, שם ס"ג, שם מ"ה, שם ב"ן. שם זה נוצר משם הוי"ה במילוי אלפי"ן, כזה: יו"ד ה"א וא"ו ה"א.

בעולמות

ההשפעה האלוקית שמשם מ"ה היא באופן של גילוי אור, שהמתהווה מרגיש את מקורו, ולכן הוא תמיד באופן של רצוא והסתלקות להיכלל בו (בשונה משם ב"ן שההשפעה ממנו היא באופן של ריחוק מהמקור). זו הסיבה שהמתהווים משם מ"ה הם עליונים יותר, מרגישים ורוצים להתכלל במקורם.

לכן, שייך שם זה לעולם האצילות. שם זה נקרא בשם אדם, ביחס לשם ב"ן השורה בעולמות בי"ע ונקרא בשם בהמה^{[דרוש מקור]}.

ובפרטיות, לאורות בספירות (לעומת הכלים שמשם ב"ן); לספירת החכמה (לעומת ספירת הבינה שמשם ב"ן); לששת המידות דאצילות, ז"א (לעומת הנוקבא, ספירת המלכות, שמשם ב"ן).

שם מ"ה הוא גם מלשון "מה" וביטול (כלשון הפסוק "ונחנו מה"), כלומר שהוא בתכלית הביטול ולכן לא שייכת ממנו שום יניקה לחיצונים (בשונה משם ב"ן שממנו אפשרית יניקה לחיצונים).

שרשו

שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום

שם מ"ה שרשו בהארה היוצאת ממצחא דא"ק, ודוגמתו באדם - האור שנראה על פניו של אדם השמח מדבר חכמה, "חכמת אדם תאיר פניו". אמנם, הארה זו היא גילוי היוצא מן המצח, והמצח מסתיר על שורש ההארה, כך שלא מאיר העצם אלא רק גילוי ממנו.

לעתיד לבוא יהיה גילוי שם מ"ה העצמי, כלומר, לא ההארה כפי שיוצאת ממצחא דא"ק, אלא כפי שהיא בשרשה ומקורה בתוך המצח.

בעבודת ה'

שם מ"ה ענינו ביטול מוחלט לקב"ה - ביטול במציאות, ביטול בעצם (לעומת שם ב"ן שענינו רק ביטול היש).

שם מ"ה שייך לעבודת הצדיקים, שממשיכים אור אלוקי בגלוי, ולא שייכת אצלם נתינת מקום לרע. ולכן תפקידו של משיח שיפעל "לאתבא צדיקיא בתיובתא" [להחזיר את הצדיקים בתשובה] הוא ענין של "יחוד מ"ה וב"ן".