מזכירות אדמו"ר שליט"א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==חדר המזכירות== | ==חדר המזכירות== | ||
בעת שבניין [[770]] היה שייך לרופא שבנה אותו, הוא שימש כחדר המתנה למטופליו. עם רכישת הבניין על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], | בעת שבניין [[770]] היה שייך לרופא שבנה אותו, הוא שימש כחדר המתנה למטופליו. עם רכישת הבניין על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], החדר שבקידמת הבניין בקומה הראשונה זה הועבר למחלקה הצעירה של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בניהולו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], עד שבשנת [[תש"ז]] עברה כיתת הלימוד עברה למבנה אחר ברחוב אלבני בהוראתו של [[הרבי הריי"צ]], אז הפך למשרדי ה[[מל"ח]], ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|התמנותו של הרבי לנשיא]] - לחדר המזכירות שלו. בשנות היודי"ם נקבע בחדר שולחן ובקצהו קיר נמוך שהפריד בין חברי המזכירות לקהל המבקרים. כשנכנס הרבי לחדר לאחר הקמת הקיר, שאל את המזכיר [[אליהו קווינט]] מה מטרתו של הקיר, והרב קווינט השיב שהיא נועדה להבדיל "בין קודש לחול", והרבי תיקן את דבריו בחיוך "בין קודש לקודש הקודשים". | ||
בשנים הראשונות בהם היה עורך הרבי הריי"צ [[התוועדות|התוועדיות]] ואת תפילות הימים הנוראים בזאל הקטן, היו פותחים את שתי הדלתות הגדולות המחברות בין החדר לזאל, אל מנת לאפשר השתתפות של מאות אנשים בתפילות. נוהג זה הופסק עם העברת משרדי המל"ח לחדר בשנת תש"ז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 11-12]}}. | בשנים הראשונות בהם היה עורך הרבי הריי"צ [[התוועדות|התוועדיות]] ואת תפילות הימים הנוראים בזאל הקטן, היו פותחים את שתי הדלתות הגדולות המחברות בין החדר לזאל, אל מנת לאפשר השתתפות של מאות אנשים בתפילות. נוהג זה הופסק עם העברת משרדי המל"ח לחדר בשנת תש"ז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 11-12]}}. | ||
בנוסף לחדר המזכירות הראשי בקדמת 770 בקומה הראשונה, לכמה מחברי המזכירות היו משרדים נפרדים בקומה זו, לרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] בסוף מזדרון ההקומה הראשונה, ומשרד לרב [[יהודה לייב גרונר]] בסוף [[גן עדן התחתון]] מעל החניה שנסתמה בצד ימין של 770. כן ישנו חדר המשמש כארכיון למזכירות, ששימש בעבר למשרם של הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] והרב גרונר (שתיקתק שם את המכתבים שניסח לו הרבי) עד לבניית משרדו, אז הפך לחדר ארכיון בלבד. חלק מהעתק ממכתבי הרבי שנשמר במזכירות אכסנו בחדר הארכיון עליו הופקד המזכיר הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg ראו במפה]. חדר המזכירות הראשי ממוספר כ-8, משרדו של הרב חדקוב ממוספר כ-38, ארכיון הרב סימפסון כ-21, וארכיון המזכירות ממוספר כ-35. משרדו של הרב גרונר לא מופיע במפה זו כיוון ונבנה לאחר סגירת החניה כהוספה לקומה.}}. | |||
==פעילות המזכירות== | ==פעילות המזכירות== |
גרסה מ־16:36, 8 ביולי 2018
מזכירות אדמו"ר שליט"א ניהלה את הקשר מבנין 770 בין הרבי לכלל העולם; היא הייתה אחראית על הגישה אל הרבי ועל העברת הוראותיו בנוגע לפעילותה של חסידות חב"ד בכל רחבי העולם.
חדר המזכירות
בעת שבניין 770 היה שייך לרופא שבנה אותו, הוא שימש כחדר המתנה למטופליו. עם רכישת הבניין על ידי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, החדר שבקידמת הבניין בקומה הראשונה זה הועבר למחלקה הצעירה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניהולו של הרב שניאור זלמן גוראריה, עד שבשנת תש"ז עברה כיתת הלימוד עברה למבנה אחר ברחוב אלבני בהוראתו של הרבי הריי"צ, אז הפך למשרדי המל"ח, ולאחר התמנותו של הרבי לנשיא - לחדר המזכירות שלו. בשנות היודי"ם נקבע בחדר שולחן ובקצהו קיר נמוך שהפריד בין חברי המזכירות לקהל המבקרים. כשנכנס הרבי לחדר לאחר הקמת הקיר, שאל את המזכיר אליהו קווינט מה מטרתו של הקיר, והרב קווינט השיב שהיא נועדה להבדיל "בין קודש לחול", והרבי תיקן את דבריו בחיוך "בין קודש לקודש הקודשים".
בשנים הראשונות בהם היה עורך הרבי הריי"צ התוועדיות ואת תפילות הימים הנוראים בזאל הקטן, היו פותחים את שתי הדלתות הגדולות המחברות בין החדר לזאל, אל מנת לאפשר השתתפות של מאות אנשים בתפילות. נוהג זה הופסק עם העברת משרדי המל"ח לחדר בשנת תש"ז[1].
בנוסף לחדר המזכירות הראשי בקדמת 770 בקומה הראשונה, לכמה מחברי המזכירות היו משרדים נפרדים בקומה זו, לרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב בסוף מזדרון ההקומה הראשונה, ומשרד לרב יהודה לייב גרונר בסוף גן עדן התחתון מעל החניה שנסתמה בצד ימין של 770. כן ישנו חדר המשמש כארכיון למזכירות, ששימש בעבר למשרם של הרב שלמה אהרון קזרנובסקי והרב גרונר (שתיקתק שם את המכתבים שניסח לו הרבי) עד לבניית משרדו, אז הפך לחדר ארכיון בלבד. חלק מהעתק ממכתבי הרבי שנשמר במזכירות אכסנו בחדר הארכיון עליו הופקד המזכיר הרב שלום מנחם מענדל סימפסון[2].
פעילות המזכירות
מזכירי הרבי היו אחראים על הכניסה לחדר הרבי ליחידות, ולא היה ניתן להיכנס ללא רשותם.
הם היו המתווכים והמקשרים בין ראשי ממשלות שרצו להעביר מסרים חסויים לרבי, שהצנעה יפה להם. הם היו אנשי סוד, והיו שומרים על כל המידע שנחשפו לו.
כולל אברכים
ערך מורחב – כולל אברכים (קראון הייטס) |
המזכירות הפעילה גם מוסדות שונים ופעילויות שונים שהופעלו על ידי הרבי בעצמו, כגון כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי. על ידי הכולל יצאו במשך השנים ספרים וקובצים שונים. ערכו את הביאורים והמראי מקומות לספר ליקוטי תורה, הוציאו לאור את קובץ יגדיל תורה. בשנת תשנ"ד שונה שמו ל'כולל מנחם'; ראש הכולל כיום הוא הרב יוסף אברהם הלר.
חברי המזכירות
בין המזכירים נמנו הרבנים:
- מאיר ליבר קלר - לפני הנשיאות.
- חיים מרדכי אייזיק חודקוב - המזכיר הראשי.
- יהודה לייב גרונר - המזכיר האישי.
- ירחמיאל בנימין קליין - מזכירו של הרב חודקוב ונהג.
- חיים יהודה קרינסקי - נהג ואחראי על ענייני תקשורת.
- שלום מנחם מנדל סימפסון - מכתבים.
- אליהו קווינט - מכתבים.
- משה לייב רודשטיין - מכתבים.
- ניסן מינדל - מכתבים באנגלית.
לקריאה נוספת
- מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי
הערות שוליים
- ↑ עמודים 11-12
- ↑ ראו במפה. חדר המזכירות הראשי ממוספר כ-8, משרדו של הרב חדקוב ממוספר כ-38, ארכיון הרב סימפסון כ-21, וארכיון המזכירות ממוספר כ-35. משרדו של הרב גרונר לא מופיע במפה זו כיוון ונבנה לאחר סגירת החניה כהוספה לקומה.