שלום דובער לבקובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
*בנו, ר' נחום לבקובסקי | *בנו, ר' נחום לבקובסקי | ||
* חתנו ר' מנחם לנדא (בן הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], רב העיר [[בני ברק]]) | * חתנו ר' מנחם לנדא (בן הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], רב העיר [[בני ברק]]) | ||
*חתנו הרב התמים אברהם נחום גערליצקי | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:לבקובסקי, שלום דובער}} | {{מיון רגיל:לבקובסקי, שלום דובער}} | ||
גרסה מ־20:21, 6 בדצמבר 2017
הרב שלום דובער לבקובסקי (יליד שנת תשט"ז, 1956) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש, ראש כולל אברכים בבניין 770 כפר חב"ד, ופעיל בבית חב"ד שדה התעופה בן גוריון.
תולדות חיים
נולד בברינואה בשנת תשט"ז לאביו הרב נחום לבקובסקי, שכיהן כמשגיח בישיבת תומכי תמימים המקומית.
בקיץ תשל"ד נשלח על ידי המרכז לעניני חינוך לניס שבצרפת, יחד עם הרב יוסף יצחק גורביץ', ובשנת תשל"ה היה מהתלמידים השלוחים בישיבת תומכי תמימים ברינואה יחד עם אחיו מנחם מענדל לבקובסקי,וחבריו יוסף יצחק גורביץ. יוסף יצחק לוין. ויהודה לייב מטוסוב.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיה חנה, נבחר על ידי הרבי בשנת תשל"ו להימנות על הקבוצה הראשונה של השלוחים לארץ הקודש.
בתחילה נשלח לירושלים, שם פעל רבות בשליחויות שונות עבור עניני הרבי ונפגש עם חשובי הרבנים ופעל עליהם[1], וכן עמד בראש האברכים בכולל צמח צדק בירושלים, ונמנה על עורכי הספר 'כבוד חכמים' שיצא לאור לרגל יובל השמונים להולדת הרבי.
בעקבות התכתבות של עסקני חב"ד בארץ הקודש עם אנשי מזכירות הרבי[2] שדרשו שהעובדים במוסדות חב"ד יהיו חסידי חב"ד בדווקא, עלה שמו כמועמד אפשרי לעמוד בראש הכולל אברכים בכפר חב"ד, ובחודש אייר תשמ"ב החל לשמש כמשגיח ומנהל-פועל של הכולל, ובהמשך אף מונה לעמוד בראש הכולל.
הרב לבקובסקי מתגורר בכפר חב"ד, והוא נמנה על צוות הפעילים בדוכן בית חב"ד נמל התעופה בן גוריון.
משפחתו
- בנו, ר' יצחק צבי לבקובסקי
- בנו, ר' נחום לבקובסקי
- חתנו ר' מנחם לנדא (בן הרב משה יהודה לייב לנדא, רב העיר בני ברק)
- חתנו הרב התמים אברהם נחום גערליצקי
הערות שוליים
- ↑ דוגמת מפגש עם גאב"ד העדה החרדית במטרה להשפיע עליו לומר את י"ב הפסוקים בעצרת שאורגנה על ידם, מפגש עם רב הכותל והמקומות הקדושים, ועוד.
- ↑ נדפסה בימי תמימים חלק ח' עמודים 87-144.