פישל וינגרטן: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פטירתו) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
רבי פישל, ממשפחה חסידית יוצאי [[הונגריה]], נולד בשנת [[תשט"ז]] לאביו רבי יצחק הלוי וינגרטן, מתלמידי הרה"ק [[הבאר מנחם מקאלוב]]. (רבי יצחק היה גיסו של ה[[אדמו"ר מטאש]], חתן רבי יהודה וינגרטן). | רבי פישל, ממשפחה חסידית יוצאי [[הונגריה]], נולד בשנת [[תשט"ז]] לאביו רבי יצחק הלוי וינגרטן, מתלמידי הרה"ק [[הבאר מנחם מקאלוב]]. (רבי יצחק היה גיסו של ה[[אדמו"ר מטאש]], חתן רבי יהודה וינגרטן). | ||
רבי יצחק וינגרטן היה יהודי מפורסם בירושלים, ולא השתייך ל[[חסידות חב"ד]], חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על [[הרבי מליובאוויטש]] אמר: "זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם [[צדיק]] נשגב זה". | רבי יצחק וינגרטן היה יהודי מפורסם בירושלים{{הערה|ראו אודותיו: חיים שיש בהם, הוצאת "המודיע"}}, ולא השתייך ל[[חסידות חב"ד]], חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על [[הרבי מליובאוויטש]] אמר: "זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם [[צדיק]] נשגב זה". | ||
רבי פישל היה מגדולי מפיצי [[תורת החסידות]] בכלל ו[[תורת חסידות חב"ד]] בפרט, בכל דרך אפשרית, ותמיד היה אומר, כי לא ניתן להבין את [[תורת החסידות]] אלא למי שעוסק בתורת חסידות חב"ד. כן היה אומר: {{ציטוטון|{{מונחון|דו"ק|דייק וקל}} ותמצא, כי מי שמזלזל ברבי מליובאוויטש, אינו מאמין בשום רבי, וגם ב[[בעל שם טוב]] אינו מאמין}}. | רבי פישל היה מגדולי מפיצי [[תורת החסידות]] בכלל ו[[תורת חסידות חב"ד]] בפרט, בכל דרך אפשרית, ותמיד היה אומר, כי לא ניתן להבין את [[תורת החסידות]] אלא למי שעוסק בתורת חסידות חב"ד. כן היה אומר: {{ציטוטון|{{מונחון|דו"ק|דייק וקל}} ותמצא, כי מי שמזלזל ברבי מליובאוויטש, אינו מאמין בשום רבי, וגם ב[[בעל שם טוב]] אינו מאמין}}. | ||
גרסה מ־12:47, 16 ביוני 2017
הרב ירוחם פישל יהושע הלוי וינגרטן (כונה "ר' פישל") (אדר תשט"ז - ו' אלול תשע"ב), מגדולי המשפיעים בירושלים. היה ראש כולל "באר מנחם" (קאלוב) בירושלים, מראשי וממקימי רשת מעייני ישראל להפצת תורת החסידות בארץ הקודש. מסר שיעורים בספר התניא בישיבות רבות, בישיבת "אוהל שמעון" ערלוי, ישיבת "נזר התורה" ירושלים, ובשמונה שנים האחרונות מסר שיעורים בישיבת "שערי תורה" בספר התניא ובספר "שפת אמת".
תולדות חיים
רבי פישל, ממשפחה חסידית יוצאי הונגריה, נולד בשנת תשט"ז לאביו רבי יצחק הלוי וינגרטן, מתלמידי הרה"ק הבאר מנחם מקאלוב. (רבי יצחק היה גיסו של האדמו"ר מטאש, חתן רבי יהודה וינגרטן).
רבי יצחק וינגרטן היה יהודי מפורסם בירושלים[1], ולא השתייך לחסידות חב"ד, חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על הרבי מליובאוויטש אמר: "זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם צדיק נשגב זה".
רבי פישל היה מגדולי מפיצי תורת החסידות בכלל ותורת חסידות חב"ד בפרט, בכל דרך אפשרית, ותמיד היה אומר, כי לא ניתן להבין את תורת החסידות אלא למי שעוסק בתורת חסידות חב"ד. כן היה אומר: "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דו"ק ותמצא, כי מי שמזלזל ברבי מליובאוויטש, אינו מאמין בשום רבי, וגם בבעל שם טוב אינו מאמין".
התקרבותו לחב"ד
על תחילת התקרבותו לחסידות חב"ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול בה מתייחסים במקומות רבים לתורת החסידות, כאשר יש החושבים שתורת החסידות שייכת רק לאנשים מסוימים, פשוטי עם או דווקא לעילוים, או חלילה שהיתה שייכת רק לתקופה מסוימת, עד שהגיע לבית כנסת של חסידי חב"ד שם שמע כי שרים את השיר "אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" והחליט כי כאן מקומו, במקום בו מכריזים כי "תורת החסידות היא נצחית וקיימת לעד ולנצח נצחים" (כדברי אדמו"ר הרש"ב).
הוא סיפר כי אצל רבו, הבית ישראל, היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של חנוכה היו מרגישים אור מסוים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו האם קיימות בחינות כאלו וכאלו בקבלה, לפי ההרגשים אותם חש, ואביו אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו (חסד), השני כנגד בחינה אחרת (גבורה) וכן הלאה.
כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה מתוך גדולתו של זה או קוטנו של זה, אלא מתוך דרך העבודה השונה, ולמרות זאת - הוא סיפר - פעם אחת, כאשר היה בשמחת תורה אצל הרבי, הוא הרגיש לפתע כיצד הרבי מאיר לו אור נפלא שהבזיק מרגע לרגע, בבחינת "טעימה". הוא היה מסביר, כי זה הוא החילוק בין דרכיהם השונות של אדמור"י החסידות הכללית לבין דרך חסידות חב"ד. דרך חסידות הכללית היתה כי עבודת החסידים היא להתקשר לרבי והרבי הוא זה שצריך להאיר להם את אור הקדושה אך דרך חסידות חב"ד היא שכל אחד צריך להגיע בעצמו לאור הפנימי מתוך עבודה ויגיעה.
הרב חיים שלום דייטש סיפר כי "במיוחד בלטה נקודת האמת שלו, היראת שמים האמתית שלו וההתלהטות המיוחדת שלו בחסידות, ואם היה רואה באיזה מקום שהוא נקודת אמת, זה היה תופס אותו חזק. בכל מוצאי שבת הוא היה מקפיד לספר סיפור מהבעש"ט. הוא היה "מתלהט" בכל ווארט של הבעש"ט".
הפצת המעיינות
בשנים האחרונות מסר שיעורים בספר "שפת אמת" לקהל הרחב במערכת השיעורים קול הלשון, באומרו כי את השיעורים הוא מבאר על פי הספרים תניא ולקוטי תורה מאדמו"ר הזקן, ומי שבקי בספריו של אדמו"ר הזקן ובספר שפת אמת, יודע כי הם מבוססים על יסודות דומים. בשלושת השנים האחרונות הספיק למסור שלושת אלפי שיעורים בקול הלשון. בשיעור הראשון בשפת אמת שנאמר בקול הלשון על ידו בשפת האידיש. אמר בתחילת דבריו: "ונגלה דעתינו שכל מה שאנו אומרים בדברי השפת אמת הכל בדרך אפשר בלבד, ואין לנו שום השגה בדבריו הקדושים, וכן צריך לדעת שכדי להבין את דברי השפת אמת בבהירות צריך לדעת את היסודות שעליהם נסובים דברי השפת אמת, והם הזוהר הקדוש, וספרי החסידות, ובפרט תניא וליקוטי תורה".
פטירתו
בחצי שנה האחרונה לחייו נפל למשכב כשגם על מיטת משכבו עסק במשך שעות רבות ביום בתורת החסידות, ביום שישי ו' באלול תשע"ב, תוך כדי לימוד מאמר של הרבי החזיר את נשמתו ליוצרה. הלויתו התקיימה במוצאי שבת, בהשתתפות אלפים ממעריציו וידידיו.
במלאת שנה לפטירתו התקיימה עצרת התעוררות לזכרו, בבית המדרש של ארגון להפצת מעיינות החסידות מעייני ישראל ברחוב אוהלי יוסף בירושלים.
חיבוריו
- אגרת החסידות בגודל החיוב ללמוד את תורת החסידות ובפרט לבחורי הישיבות, נדפס בספר "החסידות על העליונה" חלק ב', ניו יורק תשע"ו.
- שפת אמת מבואר ביאורים בספר שפת אמת (גור), גליון שבועי, יוצא לאור על ידי מכון "יסוד החסידות" ניו יורק.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- שלושים לרב פישל ויינגרטן ● זכרון להולכים
- שנה לפטירת הרב וינגרטן: קווים לדמותו של חסיד מיוחד
- השיעורים בלשון הקודש באתר קול הלשון
- השיעורים ביידיש באתר קול הלשון
- תהילים בהברת חסידי פולין באתר קול הלשון
- ↑ ראו אודותיו: חיים שיש בהם, הוצאת "המודיע"