ישועה חדאד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בחודש שבט [[תשי"ח]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בחצרו של הרבי. מיד עם הגעתו, נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] וזכה שהרבי גילה לו ברוח הקודש את [[יום הולדת|יום הולדתו]] והורה לו לנהוג ב[[מנהגי יום הולדת]] בשבת הסמוכה ליום ה'יחידות'{{הערה|לאחר שיצא מחדר הרבי, כתב מכתב למשפחתו וביקש שיבררו במדויק את תאריך הולדתו, וכשהגיעה תשובתו של הרבי התברר שהרבי חזה ברוח הקודש במדויק את התאריך של יום ההולדת.}}. | בחודש שבט [[תשי"ח]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בחצרו של הרבי. מיד עם הגעתו, נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] וזכה שהרבי גילה לו ברוח הקודש את [[יום הולדת|יום הולדתו]] והורה לו לנהוג ב[[מנהגי יום הולדת]] בשבת הסמוכה ליום ה'יחידות'{{הערה|לאחר שיצא מחדר הרבי, כתב מכתב למשפחתו וביקש שיבררו במדויק את תאריך הולדתו, וכשהגיעה תשובתו של הרבי התברר שהרבי חזה ברוח הקודש במדויק את התאריך של יום ההולדת.}}. | ||
במשך שנות שהותו אצל הרבי זכה שהרבי הזכירו כמה פעמים בשמו במהלך ההתוועדויות וביקש שינגן את הפיוט 'עזרני א-ל חי'. | במשך שנות שהותו אצל הרבי זכה שהרבי הזכירו כמה פעמים בשמו במהלך ההתוועדויות וביקש שינגן את הפיוט '[[עזרני א-ל חי (ניגון)|עזרני א-ל חי]]'. | ||
===פעילות ציבורית=== | ===פעילות ציבורית=== | ||
גרסה מ־08:53, 27 בפברואר 2017
הרב ישועה חדד הוא משלוחי הרבי ורב הקהילה החלאבית והלבנונית במילאנו, איטליה.
תולדות חיים
נולד במרוקו במשפחה שומרת תורה ומצוות.
בצעירותו, למד במשך שנתיים בישיבה מקומית בקזבלנקה, ועם הגעתו של הרב מיכאל ליפסקר כשליח הרבי למדינה, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שייסד בעיר מקנס.
בשנת תשי"ב לאחר שנתיים של לימודים באווירה חב"דית, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה שם למד במשך שבע שנים, ובמהלך תקופה זו אף זכה בשנת ץשט"ז ללמוד לקוטי תורה בחברותא עם הבבא סאלי כאשר שהה בישיבה במשך מספר שבועות.
בחודש שבט תשי"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 בחצרו של הרבי. מיד עם הגעתו, נכנס אל הרבי ליחידות וזכה שהרבי גילה לו ברוח הקודש את יום הולדתו והורה לו לנהוג במנהגי יום הולדת בשבת הסמוכה ליום ה'יחידות'[1].
במשך שנות שהותו אצל הרבי זכה שהרבי הזכירו כמה פעמים בשמו במהלך ההתוועדויות וביקש שינגן את הפיוט 'עזרני א-ל חי'.
פעילות ציבורית
כאשר הקהילה הספרדית במילאנו חיפשה רב, בשנת תשכ"א, הטיל הרבי את השליחות על הרב חדד על אף שעדיין היה בחור לפני חתונה[2].
כעבור תקופה, לאחר שבא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת רחל, ביקש הרבי מהגביר החסידי ר' חיים ציפל שיעזור לו בהוצאות החתונה.
באחת היחידויות להן זכה, אמר לו הרבי שכאשר שולחים אברך לקהילה מסויימת לשמש כחזן, שוחט או רב קהילה - הרי הוא צריך לזכור כי לאמיתו של דבר התפקיד משמש רק כתואר רשמי כלפי הקהילה, ועליו לדאוג שישאר לו מספיק זמן עבור תפקידו העיקרי – הפצת המעיינות[3], ובהזדמנות אחרת, הורה לו הרבי לבדוק מזמן לזמן את סכיני השחיטה בבית המטבחים[4].
כאשר החל הרבי לעורר על צורת המנורה בבית המקדש שהקנים שלה היו באלכסון ולא בעיגול, הפעיל את קשריו עם הממונה על האגף היהודי באוצרות הוותיקן וביקש ממנו לראות את המנורה, אך הממונה סירב לאשר לו את הכניסה, ובמקום זה הביא לו ציור מהמנורה, כאשר הקנים בציור היו באלכסון ולא בעיגול[5].
זכה בשנות שליחות לקרב עשרות יהודים לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, ואף קיבל הוראה מהרבי לברך יהודים באמצעות הזכרת שמותיהם של רבותינו נשיאינו[6].
חתם על פסק הדין שהרבי מלך המשיח.
משפחתו
- בנו, הרב אריאל חדד – משלוחי הרבי במילאנו, איטליה
- בנו, הרב שלמה חדד – משלוחי הרבי במילאנו, איטליה
- בנו, הרב מיכאל חדד – לונדון
- בנו, הרב יוסף חדד – כפר חב"ד
- בנו, הרב מנחם חדד – משלוחי הרבי בבריסל, בלגיה
- בתו מרת אביגיל, רעיית הרב יוסף יצחק דדון – לוד
קישורים חיצוניים
- לא לעכב בשורה טובה, בראיון משוכתב למגזין 'הסיפור שלי' של חברת המדיה jem, כ"ח שבט תשע"ז
- מערכת שטורעם, ד"ש ממילאנו: הרב ישועה חדד - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ לאחר שיצא מחדר הרבי, כתב מכתב למשפחתו וביקש שיבררו במדויק את תאריך הולדתו, וכשהגיעה תשובתו של הרבי התברר שהרבי חזה ברוח הקודש במדויק את התאריך של יום ההולדת.
- ↑ תאריך היציאה לשליחות נקבע בסמיכות לי"ב תמוז, ובעיצומה של התוועדות י"ב תמוז שאל הרבי את הרבחודוקוב מה הוא עדיין עושה כאן, ולאחר ששאל את הרב חדד, השיב כי הוא מתעתד לצאת מיד לאחר ההתוועדות, והרבי השיב: "אבל שיהיה מייד אחר כך".
- ↑ התקשרות, גליון תסט עמוד 12.
- ↑ כפר חב"ד גליון 900 עמוד 201.
- ↑ שבועון בית משיח גליון 299, עמוד 61.
- ↑ כאשר אחד היהודים בקהילה ביקש ממנו לברך את אחד מבני משפחתו והביא לו חוברת עם שמות שונים, שלח את החוברת לרבי והרבי השיב שבחב"ד לא מקובל לברך באמצעות הזכרת שמות, ושיזכיר את שמו של אדמו"ר הריי"צ ויברך, ואכן הוא נהג על פי הוראת הרבי והחולה הבריא.