ניגון הנרות הללו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←‏פתיח: , ניסוח)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב"ד לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=נוסח עצמו|ראו=נוסח 'הנרות הללו'}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב"ד לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=נוסח עצמו|ראו=נוסח 'הנרות הללו'}}
ה[[ניגון]] '''הנרות הללו''' הוא על תפילת השבח וההודיה אותו אומרים לאחר הדלקת נרות [[חנוכה]]. ניגון זה שרו לראשונה החסידים של [[אדמו"ר מהר"ש]] בתקופת חוליו, בה היה יוצא לקהל רק לעיתים רחוקות. החסידים הלחינו במיוחד ניגון ארוך מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן. גם כיום נוהגים לשיר זאת וביחוד בהדלקת נרות [[חנוכה]] במנין [[הרבי]] ב- [[770]].
ה[[ניגון]] '''הנרות הללו''' הוא על תפילת השבח וההודיה אותו אומרים לאחר הדלקת נרות [[חנוכה]], הניגון מושר גם כיום לאחר הדלקת נרות [[חנוכה]] במנין [[הרבי]] ב- [[770]].


ב[[שבת]] [[חנוכה]] שנת [[תשמ"ב]] אמר הרבי כי אין לזמר "הנרות הללו" בשבת{{הערת שוליים|הרבי אמר "שבת זאגט מען ניט [ב[[שבת]] אין אומרים] "הנרות הללו'" (נשמט מההנחה בלה"ק, אך נמצא בהנחות הת' מ[[התוועדות]] זו).}} ומאז לא שרים זאת בשבת, אם כי מתחילים את הבית האחרון בשיר על המילים "על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישעותיך"{{הערת שוליים|כפי שהחל הרבי פעמים רבות, כמו ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] (ראה 'בית חיינו' משבתות אלה).}}.
 
ישנו סיפור ללא מקור ברור, שהניגון הולחן על ידי חסידי [[אדמו"ר מהר"ש]] בתקופת חוליו, בה היה יוצא לקהל רק לעיתים רחוקות. החסידים הלחינו על מילות הנוסח ניגון ארוך, מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן.
 
ב[[שבת]] [[חנוכה]] שנת [[תשמ"ב]] אמר הרבי שבשבת אין אומרים "הנרות הללו"{{הערת שוליים|הרבי אמר "שבת זאגט מען ניט [ב[[שבת]] אין אומרים] "הנרות הללו'" (נשמט מההנחה בלה"ק, אך נמצא בהנחות הת' מ[[התוועדות]] זו).}} ומאז לא שרים את הניגון כולו בשבת, אם כי כן מנגנים לפעמים את הבית האחרון בשיר, שמילותיו הן: "על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישעותיך"{{הערת שוליים|כפי שהחל הרבי פעמים רבות, כמו ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] (ראה 'בית חיינו' משבתות אלה).}}.


ניגון זה הוא ניגון נ"ג ב[[ספר הניגונים]].
ניגון זה הוא ניגון נ"ג ב[[ספר הניגונים]].

גרסה מ־00:12, 3 בפברואר 2017

הניגון הנרות הללו הוא על תפילת השבח וההודיה אותו אומרים לאחר הדלקת נרות חנוכה, הניגון מושר גם כיום לאחר הדלקת נרות חנוכה במנין הרבי ב- 770.


ישנו סיפור ללא מקור ברור, שהניגון הולחן על ידי חסידי אדמו"ר מהר"ש בתקופת חוליו, בה היה יוצא לקהל רק לעיתים רחוקות. החסידים הלחינו על מילות הנוסח ניגון ארוך, מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן.

בשבת חנוכה שנת תשמ"ב אמר הרבי שבשבת אין אומרים "הנרות הללו"[1] ומאז לא שרים את הניגון כולו בשבת, אם כי כן מנגנים לפעמים את הבית האחרון בשיר, שמילותיו הן: "על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישעותיך"[2].

ניגון זה הוא ניגון נ"ג בספר הניגונים.

המילים

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד. כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶיךָ:

ראה גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. הרבי אמר "שבת זאגט מען ניט [בשבת אין אומרים] "הנרות הללו'" (נשמט מההנחה בלה"ק, אך נמצא בהנחות הת' מהתוועדות זו).
  2. כפי שהחל הרבי פעמים רבות, כמו בשבת חנוכה תנש"א ותשנ"ב (ראה 'בית חיינו' משבתות אלה).