אויר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אויר''' הוא כינוי לחומר שנמצא בחלל העולם הזה, שהוא אחד מ[[ד' יסודות]] שבהם נברא העולם. | '''אויר''' הוא כינוי לחומר שנמצא בחלל העולם הזה, שהוא אחד מ[[ד' יסודות]] שבהם נברא העולם. | ||
==יסוד הרוח== | |||
בספר יצירה מבואר כי העולם נברא באותיות [[אמ"ש]], והם [[מים]] מימין [[אש]] משמאל ו[[אויר]] בנתיים ו[[עפר]] למטה{{הערה|מגן דוד ערך ש}}. | |||
מסיבה זאת, בחינת [[זעיר אנפין]] נקרא בשם '''אויר'''. לפי שהוא ב[[קו האמצעי]] של ה[[ספירות]], העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים. | |||
אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ ([[חכמה]] [[חסד]] [[נצח (ספירה)|נצח]]) מימין, בג"ה ([[בינה]] [[גבורה]] [[הוד]]) משמאל, כדת"י ([[כתר]] [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל. | |||
כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת [[אור אין סוף|אין סוף]], ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים. | |||
וכמו האויר ([[יסוד הרוח]]) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - [[רצון העליון]] - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר. | |||
זאת אומרת - בחינת [[אותיות]] המחברות ומביאות את שכל התורה מההעלם אל הגילוי{{הערה|סגל, על פי [[תורה אור]] דף מג, עמוד ב.}}. | |||
==האויר התחתון כמשל לאור חוזר שבספירת המלכות== | ==האויר התחתון כמשל לאור חוזר שבספירת המלכות== | ||
'''האויר''' התחתון שב[[עולם]] חם יותר מהאויר בגבהים - במרחבי החלל, משום שאור השמש כשנופל על הארץ מכה בכח וחוזר ועולה ממטה למעלה. | '''האויר''' התחתון שב[[עולם]] חם יותר מהאויר בגבהים - במרחבי החלל, משום שאור השמש כשנופל על הארץ מכה בכח וחוזר ועולה ממטה למעלה. | ||
| שורה 13: | שורה 22: | ||
ולפיכך, החיות והקיום של העולמות העליונים הוא בזכות העולם התחתון וכאילו נובע ממנו. | ולפיכך, החיות והקיום של העולמות העליונים הוא בזכות העולם התחתון וכאילו נובע ממנו. | ||
טהרת | ==בעבודה== | ||
חיי ה[[אדם]] תלוי ב[[אוויר]] בו הוא נמצא. ללא אויר אי אפשר ל[[חיים|חיות]], ובאיזה אויר שחיים, כך הם החיים. כשחיים באויר של [[תורה]] ו[[מצוות]], אזי החיים בריאים. כשחיים באויר-[[כפירה]], זהו חיים חולניים עם סכנה תמידית לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית הראשונה זהו לטהר את האוויר, העבודה של [[טהרת האוויר]] רובצת על יודעי ספר ויודעי [[תורה]]. טהרת האוויר הוא על ידי [[אותיות]] התורה. כשנמצאים בחנות, או כשהולכים ברחוב, או כשנוסעים ברכבת ואומרים אותיות שבתורה, מטהרים בזאת את האוויר. כל אחד מיודעי ספר ויודעי תורה מוכרח שיהיה לו משהו שיודע בעל פה: [[חומש]], [[תהלים]], [[משניות]], [[תניא]], כך, לכל [[זמן]] ובכל [[מקום]], שיוכל [[מחשבה|לחשוב]] ולומר את אותיות התורה ה[[קדוש]]ות{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"א טבת|י"א טבת]]}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־03:06, 29 בינואר 2017
אויר הוא כינוי לחומר שנמצא בחלל העולם הזה, שהוא אחד מד' יסודות שבהם נברא העולם.
יסוד הרוח
בספר יצירה מבואר כי העולם נברא באותיות אמ"ש, והם מים מימין אש משמאל ואויר בנתיים ועפר למטה[1].
מסיבה זאת, בחינת זעיר אנפין נקרא בשם אויר. לפי שהוא בקו האמצעי של הספירות, העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים.
אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ (חכמה חסד נצח) מימין, בג"ה (בינה גבורה הוד) משמאל, כדת"י (כתר דעת תפארת יסוד) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל.
כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת אין סוף, ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים.
וכמו האויר (יסוד הרוח) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - רצון העליון - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר.
זאת אומרת - בחינת אותיות המחברות ומביאות את שכל התורה מההעלם אל הגילוי[2].
האויר התחתון כמשל לאור חוזר שבספירת המלכות
האויר התחתון שבעולם חם יותר מהאויר בגבהים - במרחבי החלל, משום שאור השמש כשנופל על הארץ מכה בכח וחוזר ועולה ממטה למעלה.
נמצא, שהארץ התחתונה המקבלת את החום מהשמש שלמעלה, הופכת להיות משפיעה חום מלמטה למעלה. וזה משל על ירידת והתלבשות הנשמה בגוף לצורך עליה, שעל-ידי ירידה זו, תחזור ממטה למעלה להתכלל באור ה' ולדבקה בו יתברך - ביתר שאת מדבקותה כפי שהיתה בעולמות העליונים.
כך גם בכללות סדר השתלשלות העולמות, מאחר שכל ההתהוות והשתלשלות העולמות היא משום שנתאוה הקב"ה להיות לו יתברך - דירה בתחתונים, נמצא שהתכלית הוא העולם הזה התחתון - שאין תחתון למטה ממנו, שנברא בשביל שיהיה דירה ומשכן לעצמותו יתברך, וכל העולמות העליונים שבסדר ההשלשלות - קיימים בשביל התהוותו וקיומו של העולם הזה הגשמי.
ולפיכך, החיות והקיום של העולמות העליונים הוא בזכות העולם התחתון וכאילו נובע ממנו.
בעבודה
חיי האדם תלוי באוויר בו הוא נמצא. ללא אויר אי אפשר לחיות, ובאיזה אויר שחיים, כך הם החיים. כשחיים באויר של תורה ומצוות, אזי החיים בריאים. כשחיים באויר-כפירה, זהו חיים חולניים עם סכנה תמידית לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית הראשונה זהו לטהר את האוויר, העבודה של טהרת האוויר רובצת על יודעי ספר ויודעי תורה. טהרת האוויר הוא על ידי אותיות התורה. כשנמצאים בחנות, או כשהולכים ברחוב, או כשנוסעים ברכבת ואומרים אותיות שבתורה, מטהרים בזאת את האוויר. כל אחד מיודעי ספר ויודעי תורה מוכרח שיהיה לו משהו שיודע בעל פה: חומש, תהלים, משניות, תניא, כך, לכל זמן ובכל מקום, שיוכל לחשוב ולומר את אותיות התורה הקדושות[3].
ראו גם
מקורות לעיון:
- תניא פל"ו, לקוטי תורה שיר השירים יז. ג'.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")