ד' בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (←‏נולדו: תקלדה)
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
*ב'קצ"ט - [[אשר]], בנו העשירי של [[יעקב אבינו]], נולד.
*ב'קצ"ט - [[אשר]], בנו העשירי של [[יעקב אבינו]], נולד.
*[[תקס"ז]] - רבי משה לייב מססוב, נפטר.
*[[תקס"ז]] - רבי משה לייב מססוב, נפטר.
*[[תרס"ה]] - רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]], ה[[אדמו"ר]] מ[[צאנז]] קלויזנבורג ומייסד מפעל הש"ס, נולד.
*[[תרס"ה]] - רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], ה[[אדמו"ר]] מ[[צאנז]] קלויזנבורג ומייסד מפעל הש"ס, נולד.
*[[תשמ"ד]] - רבי [[ישראל אבוחצירא]] (הבאבא סאלי), מגדולי המקובלים והצדיקים, הסתלק.
*[[תשמ"ד]] - רבי [[ישראל אבוחצירא]] (הבאבא סאלי), מגדולי המקובלים והצדיקים, הסתלק.


==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
*[[תשל"ג]] - ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[שניאור זלמן שז"ר]] הגיע לביקור אישי אצל הרבי.
===נולדו===
===נולדו===
*[[תרס"ב]] - הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ראש [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]], מנהל [[מחנה ישראל]]" ו[[מרכז לעניני חינוך]], ויו"ר ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].
*[[תרס"ב]] - הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ראש [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]], מנהל [[מחנה ישראל]]" ו[[מרכז לעניני חינוך]], ויו"ר ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].
שורה 20: שורה 22:
*[[תרצ"ד]] - הרב [[מאיר שמחה חן]], גביר חסידי, משושלת [[משפחת חן]].
*[[תרצ"ד]] - הרב [[מאיר שמחה חן]], גביר חסידי, משושלת [[משפחת חן]].
*[[תשע"א]] - ר' [[משה יעס]] - זמר ומלחין חסיד חב"ד מקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].
*[[תשע"א]] - ר' [[משה יעס]] - זמר ומלחין חסיד חב"ד מקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].
 
*[[תשע"ו]] - הרב [[חיים שניאור זלמן שור]], מחשובי קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], [[קנדה]].


{{להיום יום|ד'|שבט}}
{{להיום יום|ד'|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה ד]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה ד]]

גרסה מ־14:55, 11 בינואר 2017

<< >> חודש שבט

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ד' בשבט הוא היום הרביעי בחודש שבט.

אירועים ביהדות

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו


הפתגם היומי - ד' בשבט - מלוח היום יום
מצרים הוא לשון מיצר וגבול. גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלקית, עד שנפש האלוקית מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם. ויצאת מצרים הוא הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שבמוח מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש.