ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " אותיות" ב־" אותיות")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
|תמונה=[[קובץ:גימל.jpg|150px|מרכז]]}}
|תמונה=[[קובץ:גימל.jpg|150px|מרכז]]}}
האות '''ג''' היא האות השלישית באותיות הא"ב, ומילויה הוא "גימל" (ערכה המספרי הוא 3).
האות '''ג''' היא האות השלישית באותיות הא"ב, ומילויה הוא "גימל" (ערכה המספרי הוא 3).
==צורת כתיבתה==
לשון אדה"ז בשולחן ערוך (סימן ל"ו):


'''אורך הרגלים וצורתם:''' צריך שיהא ראשה עב ורגל ימין דקה תהיה לכתחלה, ויורדת מעט למטה יותר מירך שמאל וירך שמאל לא תהיה עקומה אלא משוכה בשוה ומוגבהת קצת כלפי דלי"ת לכתחלה.
'''קו הג''': ויש מי שקבלה בידו שגוף הגימ"ל יהיה כמו זיי"ןכז שימשוך רגל ימין מאמצע הראש ולא מקצהו כמו בוי"ו וכן כל ראשי שמאל שבאותיות שע"ט נ"ז ג"ץ יהיו דומים לזיי"ן ועל כן התגי"ן שעליהם נקראו זייני"ן, אבל קבלת האר"י ז"ל אינו כן כמו שיתבאר.
'''גובה הרגל השמאלית:''' וירך שמאל תהא נמוכה כדי להמשיך אות אצל ראש הגימ"ל כי כן קבלה מ[[רבי יהודה החסיד|החסיד]].
==גמילה==
==גמילה==
חז"ל אמרו כי [[אותיות]] גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל". ונתבאר בקבלה כי הכוונה היא על רגל התחתון של הג' שמצוירת בתנועת השפעה לחוץ.
חז"ל אמרו כי [[אותיות]] גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל". ונתבאר בקבלה כי הכוונה היא על רגל התחתון של הג' שמצוירת בתנועת השפעה לחוץ.

גרסה מ־03:48, 30 בספטמבר 2016

האות ג
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
נוטריקון - חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

האות ג היא האות השלישית באותיות הא"ב, ומילויה הוא "גימל" (ערכה המספרי הוא 3).

צורת כתיבתה

לשון אדה"ז בשולחן ערוך (סימן ל"ו):

אורך הרגלים וצורתם: צריך שיהא ראשה עב ורגל ימין דקה תהיה לכתחלה, ויורדת מעט למטה יותר מירך שמאל וירך שמאל לא תהיה עקומה אלא משוכה בשוה ומוגבהת קצת כלפי דלי"ת לכתחלה.

קו הג: ויש מי שקבלה בידו שגוף הגימ"ל יהיה כמו זיי"ןכז שימשוך רגל ימין מאמצע הראש ולא מקצהו כמו בוי"ו וכן כל ראשי שמאל שבאותיות שע"ט נ"ז ג"ץ יהיו דומים לזיי"ן ועל כן התגי"ן שעליהם נקראו זייני"ן, אבל קבלת האר"י ז"ל אינו כן כמו שיתבאר.

גובה הרגל השמאלית: וירך שמאל תהא נמוכה כדי להמשיך אות אצל ראש הגימ"ל כי כן קבלה מהחסיד.

גמילה

חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת המלכות הנקראת בשם "דל". ונתבאר בקבלה כי הכוונה היא על רגל התחתון של הג' שמצוירת בתנועת השפעה לחוץ.

בספר התמונה מובא כי אות זו מורה על כח הבינה[1]. ומוסיף כי אות זו מורה על פעולות הבינה "ואות גימל מורה כי משלמת נוראות בין דבר לדבר, ושם גימל מלשון הגמל את יצחק בנו, ומלשון ויצץ ציץ ויגמל שקדים. והיא המדה הגוברת על הכל דכתיב וזרועו משלה לו. וציורה שני כחות י"ז המורה על מדותיה הלובשת פאר ועוז, ושעת חמה ממשלתה". ביאור זה מתאים לפירוש האר"י על המילים "גומל חסדים טובים" בשמונה עשרה שמתאים על מוחין דאבא ואמא המאירים בזעיר אנפין.

בעמק המלך בדרושי עולם המלבוש מובא הסבר אחר על הג בבחינת רצוא ושוב של פרצוף זעיר אנפין המשפיע למקבל. והסבר זה מתאים יותר למבואר שהאות ג' מורה על השפעה למלכות שהוא לרוב על ידי זעיר אנפין (להוציא בשעת הנסירה שההשפעה היא על ידי בינה. וזה לשונו[2]: "ונבוא לאות הגימל. ודע שהגימל תחילתו יוד, ונתפשט ממנה קו אחד ישר למטה[3], שהיתה כמו ן' ארוכה[4] , שאחר שנתפשטה כמו נו"ן, ויצאה מגבולה למטה, חזרה למעלה כמו שעשתה הבי"ת, אלא שהבי"ת היה לה גג גדול, ולזה הגג התחתון כשנתפשטה ונכפל היה שוה לגג העליון. אמנם הג' הגג שלה קטן, ואי אפשר לקו הארוך שיעשה כפל קטן כמו הגג שלה, ולכך נעשה הקו הכפולה התחתון בינוני, האמצעי של מטה, עלה מעט למעלה ומשך הגג התחתון, והמעט שנשאר למטה הוא זנב הגימל".

תמונתה

תמונת אות גימ"ל היא אות וי"ו עם נקודה שהיא יו"ד תחתיו. והיא מורה על ספירת היסוד, המשפיעה לספירת המלכות. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות וי"ו, אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד, להורות על סיום השפע בספירת המלכות אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.

הערות שוליים

  1. דלא כדעת הרמ"ק שאות ב' היא בינה, אבל ספר התמונה ס"ל שאות ב' היא כנגד נתיבות החכמה עיי"ש
  2. שער א - פרק ל
  3. ענין ההשפעה למטה שייך כידוע לפרצוף הזעיר אנפין
  4. עין שם שמוכיח זאת מהזוה"ק