י"ד בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 8: שורה 8:
*ב'תמ"ט - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.
*ב'תמ"ט - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.
*ב'תפ"ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה ב[[ארץ ישראל]], בגלגל.
*ב'תפ"ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה ב[[ארץ ישראל]], בגלגל.
*ג'ת"ד - החל צום שלשת ימים, בהמלצת [[אסתר המלכה]], לביטול את גזירת [[המן]].
*ג'ת"ד - החל צום שלשת ימים, בהמלצת [[אסתר המלכה]], לביטול את גזירת [[המן האגגי|המן]].
*ד'תתצ"ח - רבי [[משה בן מימון]] (הרמב"ם), נולד.
*ד'תתצ"ח - רבי [[משה בן מימון]] (הרמב"ם), נולד.
*[[ת"רסה]] - רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ נפטר.
*[[ת"רסה]] - רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ נפטר.

גרסה מ־19:49, 19 בספטמבר 2016

<< >> חודש ניסן

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

י"ד בניסן הוא היום הארבעה עשר בחודש ניסן וערב חג הפסח. ביום זה שורפים את החמץ שנשאר בבית ונמצא בבדיקת חמץ מאמש. הבכורים מתענים ביום זה, כהודאה על הצלתם במצרים כאשר בכורי המצרים נהרגו במכת בכורות. כיום נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה (ברית, סיום מסכת וכדומה) ולסיים בכך את תעניתם.

בזמן שבית המקדש היה קיים, הוא מקריבים ביום זה אחר הצהריים את קרבן פסח.

אירועים ביהדות

  • ב'תמ"ח - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במצרים.
  • ב'תמ"ט - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.
  • ב'תפ"ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה בארץ ישראל, בגלגל.
  • ג'ת"ד - החל צום שלשת ימים, בהמלצת אסתר המלכה, לביטול את גזירת המן.
  • ד'תתצ"ח - רבי משה בן מימון (הרמב"ם), נולד.
  • ת"רסה - רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ נפטר.
  • תש"ג - שרידי הגטו ורשא בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי.
  • תש"ל - רבי אברהם יפה'ן, ראש ישיבת נובהרדוק, נפטר.
  • תשל"ה - רבי אברהם שלמה כץ, אב"ד 'ייטב לב' בבני ברק ומחבר הספר 'ארחות המשפטים', נפטר.
  • תשס"ז - רבי יוסף צבי דונר, אב"ד קניגסברג ולונדון, נפטר.

ימי חב"ד

תבנית:אירועים/יד ניסן


הפתגם היומי - י"ד בניסן - מלוח היום יום
בבית רבינו נוהגים שלא לעשות את הרב למורשה, אלא למכור לו את החמץ ובערב קבלן.

באפית השמורה ערב פסח אחר חצות, היה אבי אדמו"ר נוכח, ואומר גם כן הלל, והיה מפסיק - גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפיה וכהאי גוונא.