גרשון בער ג'יקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ") |
מ (החלפת טקסט – "סיביר " ב־"סיביר ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך [[גרוזיה]], שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת [[רוסיה]] תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]]. | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך [[גרוזיה]], שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת [[רוסיה]] תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]]. | ||
מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] המשיכה המשפחה יחד ל[[טורונטו]] שם התמנה האבא לרב, אך הוא לא האריך ימים ובעקבות הייסורים הקשים שעבר | מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] המשיכה המשפחה יחד ל[[טורונטו]] שם התמנה האבא לרב, אך הוא לא האריך ימים ובעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] נפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר, ובעקבותיו נפטרה גם אשתו, אמו של גרשון בער. | ||
לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו, ועם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים [[יידים|אידיש]] מכובדים. בשנת [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה, בתו של ה[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]]. | לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו, ועם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים [[יידים|אידיש]] מכובדים. בשנת [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה, בתו של ה[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]]. | ||
גרסה מ־02:26, 27 ביולי 2016
הרב גרשון בער ג'יקובסון (ט"ו סיון תרצ"ג-כ' אייר תשס"ה) היה חסיד חב"ד שייסד את עיתון ה'אלגעמיינער זשורנאל' (עיתון בשפת האידיש), ועורכו הראשי. במהלך השנים הרבי קרא לו פעמים רבות לחדרו, והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.
תולדות חיים
נולד במוסקבה בט"ו סיון תרצ"ג לאביו הרב סימון יעקובשווילי ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי הק.ג.ב. והוגלה לסיביר, והוא גודל על ידי אמו בלבד, כשבלית ברירה הוא נשלח ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות. בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה ברח יחד עם אמו ללנינגרד ומשם המשיכו לסמרקנד דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות רוסיה דרך לבוב עד שהגיעו למחנה הפליטים פוקינג.
מפוקינג המשיך לצרפת יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה, ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. בתשי"ב המשיכה המשפחה יחד לטורונטו שם התמנה האבא לרב, אך הוא לא האריך ימים ובעקבות הייסורים הקשים שעבר בסיביר נפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר, ובעקבותיו נפטרה גם אשתו, אמו של גרשון בער.
לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, שם גילה את כשרון הכתיבה שבו, ועם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים אידיש מכובדים. בשנת תשט"ז נשא את רעייתו צביה, בתו של הגבאי ב-770 הרב יעקב ליפסקר.
מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון 'דער טאג מארגן זשורנאל', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים[1], והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר במצרים לאחר מלחמת ששת הימים, דבר שהקנה לו פרסום רחב.
בשנת תשל"א נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה בספריית הרבי בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב מענדל שם טוב הרב זלמן גוראריה והרב לייבל מוצ'קין הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור בי' אדר תשל"ב, כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.
שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "אלגעמיינער זשורנאל" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמודתיה של תנועת חב"ד, אלא יהיה במה אתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.
למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.
כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.
נפטר בכ' אייר תשס"ה, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו-יורק.
משפחתו
- בנו, הרב סימון ג'ייקובסון
לקריאה נוספת
- רפאל דינרי, העיתונאי של הרבי, סקירת תולדות חייו בשבועון בית משיח, גליון 877 עמוד 54 ואילך.
הערות שוליים
- ↑ בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר אלי ויזל ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון אלגעמיינער זשורנאל, בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.