מסכת בבא בתרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " צדקה " ב־" צדקה ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
מהדיר ספרי הראשונים, רבי [[משה הרשלר]], ביקר אצל [[הרבי]] במהלך [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] [[תש"נ]], וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך". | מהדיר ספרי הראשונים, רבי [[משה הרשלר]], ביקר אצל [[הרבי]] במהלך [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] [[תש"נ]], וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך". | ||
ומיד הוסיף: | ומיד הוסיף: | ||
ב[[זוהר]] | ב[[זוהר]] כתובfgסופר]], נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך{{הערת שוליים|1=כך גם סיפר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].}}. | ||
מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערת שוליים|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערת שוליים|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים. {{הערת שוליים|רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] בספרו קהילות יעקב, ורבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}} | מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערת שוליים|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערת שוליים|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים. {{הערת שוליים|רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] בספרו קהילות יעקב, ורבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}} | ||
גרסה מ־07:50, 20 ביוני 2016
במסכת בבא בתרא יש 10 פרקים, ו175 דפים.
המסכת עוסקת בדיני שכנים, חזקת קרקע וחזקת מטלטלין, מכירה וקניה, ירושות, דיני שטר.
מהדיר ספרי הראשונים, רבי משה הרשלר, ביקר אצל הרבי במהלך חלוקת דולרים לצדקה בראש חודש תמוז תש"נ, וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך". ומיד הוסיף: בזוהר כתובfgסופר]], נכדו של החתם סופר ביקר אצל הרבי, הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך[1].
מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם[2], שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.[3] יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים. [4]
ביאורי הרבי
- קישור תחילת המסכת (שותפות) לסופה (מלווה ולווה). התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)
- ט ב. והמפייסו בדברים. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)
- יד א. הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' 1917 (עמ' 171)
- מד א. רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי. לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)
- עה א. ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר"מ ור"י. תורת מנחם תשי"א ב' עמ' 107 (עמ' 128) לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 198 (עמ' 210)
- צט א. כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 360 (עמ' 85)
- קיח ב. צלפחד, מחלוקת רשב"ם ורש"י. לקוטי שיחות עמ' 171 ושם הערה 2 (182)
- קלד ב. הויות אביי ורבא. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)
- קמה ב. וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה. לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 2 (עמ' 17)
- קעג א. א"ר הונא מנין לערב דמשתעבד. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)
- קעו א. ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. מעשה כו'. התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)
ביאורי נשיאי חב"ד
הערות שוליים
- ↑ כך גם סיפר הרב יוסף יצחק וילשנסקי.
- ↑ חותנו של רבי חיים מצאנז.
- ↑ רבי אלחנן וסרמן, קובץ שיעורים ח"ב.
- ↑ רבי יעקב ישראל קנייבסקי בספרו קהילות יעקב, ורבי שמעון יהודה שקאפ בחידושיו על מסכת בבא מציעא.
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||