שמעון אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף
דור השביעי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – " תשע"ד " ב־" תשע"ד ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ביום כ"ג ב[[אלול]] [[תשס"ח]] התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית ובהם זכהל 117 קולות מתוך 144 מצביעים,תוצאה שדרגה אותו במקום הראשון מבין כלל המתמודדים הספרדים והאשכנזים גם יחד. | ביום כ"ג ב[[אלול]] [[תשס"ח]] התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית ובהם זכהל 117 קולות מתוך 144 מצביעים,תוצאה שדרגה אותו במקום הראשון מבין כלל המתמודדים הספרדים והאשכנזים גם יחד. | ||
בשנת [[תשע"ד]] החרים יחד עם חברים נוספים במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] את ביקור האפיפיור והשתתפות הרבנים הראשיים בה{{הערה|1=צביקה גרוניך, כיכר השבת: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82024 "סירבתי להשתתף בפגישה עם האפיפיור"]''' {{אינפו}} כ"ו אייר תשע"ד (26.05.2014)}}. ההחרמה גרמה לסערה ולאיומים על תפקידו, אך הוא עמד איתן ובראיונות לכלי התקשורת הבהיר את דעת תורת ישראל על פי שיחותיו של [[הרבי]] בעניין. | בשנת [[תשע"ד]] החרים יחד עם חברים נוספים במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] את ביקור האפיפיור והשתתפות הרבנים הראשיים בה{{הערה|1=צביקה גרוניך, כיכר השבת: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82024 "סירבתי להשתתף בפגישה עם האפיפיור"]''' {{אינפו}} כ"ו אייר [[תשע"ד]] (26.05.2014)}}. ההחרמה גרמה לסערה ולאיומים על תפקידו, אך הוא עמד איתן ובראיונות לכלי התקשורת הבהיר את דעת תורת ישראל על פי שיחותיו של [[הרבי]] בעניין. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־22:29, 22 במאי 2016
הרב שמעון גד אליטוב מכהן כרב המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מחשובי רבני חב"ד בירושלים וראש ישיבת עוז מאיר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בירושלים שבין החומות בי"ד אדר (פורים) ה'תרצ"ז (24 בפברואר 1937).
בצעירותו למד בישיבות נובהרדוק בחדרה ובישיבת פוניבז' בבני ברק. בתחילת שנות החמישים התקרב לחסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד. בשנת תשי"ח התחתן והחל לשמש על פי הוראת הרבי כמחנך ובהמשך אף כמנהל בתי ספר של הרשת בכפר חב"ד, מושב ברוש, קרית גת וירושלים. בשנות השישים שירת בצה"ל.
לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית "סוכת דוד" בבואנוס איירס - במשך עשר שנים.
בראשית שנות השמונים שב לארץ ישראל ופתח בה ישיבה תורנית עבור נוער במצוקה וכולל אברכים בשם בית מדרש עוז מאיר חב"ד, ע"ש אחיו הגדול ר' מאיר.
בשנת תשמ"א התמודד ברשימת פועלי אגודת ישראל לכנסת, אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות קהילות בירושלים ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון "אחווה" העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל, מטה בנימין.
ביום כ"ג באלול תשס"ח התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית ובהם זכהל 117 קולות מתוך 144 מצביעים,תוצאה שדרגה אותו במקום הראשון מבין כלל המתמודדים הספרדים והאשכנזים גם יחד.
בשנת תשע"ד החרים יחד עם חברים נוספים במועצת הרבנות הראשית לישראל את ביקור האפיפיור והשתתפות הרבנים הראשיים בה[1]. ההחרמה גרמה לסערה ולאיומים על תפקידו, אך הוא עמד איתן ובראיונות לכלי התקשורת הבהיר את דעת תורת ישראל על פי שיחותיו של הרבי בעניין.
משפחתו
- בניו
- הרב שאול משה אליטוב ראש ישיבת חב"ד בכפר סיטרין.
- העיתונאי יוסף יצחק אליטוב.
- חתניו
- הרב יעקב שוויכה, מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.
- הרב אליהו אסולין, רב שכונת בית אליעזר, חדרה.
קישורים חיצוניים
- מכתבים והדרכות שקיבל מהרבי בתשורה לחתונת נכדו, ה' ניסן תשע"ב
הערות שוליים
- ↑ צביקה גרוניך, כיכר השבת: "סירבתי להשתתף בפגישה עם האפיפיור"
כ"ו אייר תשע"ד (26.05.2014)