חיים לוי יצחק גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "נישואיו ל" ב־"נישואיו עם ")
שורה 11: שורה 11:
בשנת [[תש"מ]] היה אמור לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי, והחלטתו של המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]], נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד במגדל העמק]] שנפתחה באותה שנה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[יוסף יצחק בוטמן]], [[חיים שלמה דיסקין]] ועוד{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}, ונסע אל הרבי לשנת הלימודים [[תשמ"א]] במהלכה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
בשנת [[תש"מ]] היה אמור לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי, והחלטתו של המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]], נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד במגדל העמק]] שנפתחה באותה שנה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[יוסף יצחק בוטמן]], [[חיים שלמה דיסקין]] ועוד{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}, ונסע אל הרבי לשנת הלימודים [[תשמ"א]] במהלכה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].


לאחר נישואיו לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].


מאז הקמתו של [[שבועון בית משיח]], כותב טור קבוע של "התוועדות חסידית", וכן משמש כחבר הנהלת [[מטה משיח ארץ הקודש]].
מאז הקמתו של [[שבועון בית משיח]], כותב טור קבוע של "התוועדות חסידית", וכן משמש כחבר הנהלת [[מטה משיח ארץ הקודש]].

גרסה מ־02:09, 14 באפריל 2016

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (יליד שנת תשי"ח, 1958) הינו משפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, וסופר חסידי שחיבר סדרת ביאורים מקיפה על ספר התניא. בעבר כיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בי"ב ניסן תשי"ח לאביו הרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם אביו של הרבי, הגאון המקובל ר' לוי יצחק שניאורסון[1].

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת תות"ל לוד.

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת תש"מ היה אמור לנסוע לשנת ה'קבוצה', אך בעקבות הוראה מהרבי, והחלטתו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס, נסע לישיבת חב"ד במגדל העמק שנפתחה באותה שנה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו יוסף יצחק זלמנוב, יוסף יצחק בוטמן, חיים שלמה דיסקין ועוד[2], ונסע אל הרבי לשנת הלימודים תשמ"א במהלכה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס, החל לשמש בהוראת הרבי כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.

מאז הקמתו של שבועון בית משיח, כותב טור קבוע של "התוועדות חסידית", וכן משמש כחבר הנהלת מטה משיח ארץ הקודש.

בעבר, עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

ספריו

  • משיח עכשיו - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת חסידות חב"ד ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת החסידים לאחר ג' בתמוז. יצא לאור בשנת תשנ"ה והודפס בכמה מהדורות.
  • פניני התניא - סדרה (בת שמונה כרכים) המבארים בסגנון של התוועדות את ספר התניא. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
  • בחירתו של הפיקח - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של הרבי. יצא לאור על-ידי מערכת 'ופרצת'.
  • אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' מענדל פוטרפס, שיחות של הרבי ומסרים והוראות בעבודת ה', תוך הדגשת הקשר לגאולה ומשיח. המאמרים פורסמו בקביעות בשבועון בית משיח וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת תשס"ו.
  • המשפיע - סיפוריו של ר' המשפיע ר' מענדל פוטרפס, הוצאת 'ופרצת'.

משפחתו

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
  2. להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.