מרדכי היהודי – הבדלי גרסאות
כתית למאור (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 215288 של קרייזי אבאוט משיח (שיחה) שמתי את זה כך בכוונה.. |
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הגמרא{{הערה|מגילה טו, א.}} מנסה לזהותו גם עם הנביא "מלאכי", ושהוא נקרא כך משום שהיה משנה למלך; אך דוחה זאת משום שיש ברייתא האומרת ש"ברוך בן נריה, ושריה בן מעשיה, ודניאל, ומרדכי בלשן, וחגי, זכריה ומלאכי כולן נתנבאו בשנת שתים לדריוש", ועל פי זה הם היו שני אנשים שונים. | הגמרא{{הערה|מגילה טו, א.}} מנסה לזהותו גם עם הנביא "מלאכי", ושהוא נקרא כך משום שהיה משנה למלך; אך דוחה זאת משום שיש ברייתא האומרת ש"ברוך בן נריה, ושריה בן מעשיה, ודניאל, ומרדכי בלשן, וחגי, זכריה ומלאכי כולן נתנבאו בשנת שתים לדריוש", ועל פי זה הם היו שני אנשים שונים. | ||
==מוצאו== | ==מוצאו== | ||
| שורה 33: | שורה 28: | ||
המגילה קוראת למרדכי בשתי שמות "איש יהודי" ו"איש ימיני", משמעותם הפשוטה של שמות אלו הוא שהיה משבט יהודה (יהודי), ומשבט בנימין (ימיני). ומכיוון שזה לא יתכן – שימנה על שני שבטים כאחת, מביאה הגמרא כמה אפשרויות לתרץ: | המגילה קוראת למרדכי בשתי שמות "איש יהודי" ו"איש ימיני", משמעותם הפשוטה של שמות אלו הוא שהיה משבט יהודה (יהודי), ומשבט בנימין (ימיני). ומכיוון שזה לא יתכן – שימנה על שני שבטים כאחת, מביאה הגמרא כמה אפשרויות לתרץ: | ||
*{{ציטוטון|אמר רב נחמן: מרדכי מוכתר בנימוסו היה}} – מרדכי היה מתפאר בשמותיו. יש המפרשים{{הערה|תוס' רי"ד.}} שהכוונה ב"איש יהודי" היא לשם גדולה, אך הוא עצמו היה משבט בנימין. [אמנם יש האומרים, שאין זה חולק עם הדעה הבאה]. | *{{ציטוטון|אמר רב נחמן: מרדכי מוכתר בנימוסו היה}} – מרדכי היה מתפאר בשמותיו. יש המפרשים{{הערה|תוס' רי"ד.}} שהכוונה ב"איש יהודי" היא לשם גדולה או לשם צדיק שאין כמותו בדורו{{הערה|מנות הלוי.}}, אך הוא עצמו היה משבט בנימין. [אמנם יש האומרים, שאין זה חולק עם הדעה הבאה]. | ||
*{{ציטוטון|אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה}}. | *{{ציטוטון|אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה}}. | ||
*{{ציטוטון|ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת: אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא{{הערה|ולכאורה מספר השנים רב בין זמנו של דוד לזמנו של מרדכי - מעל 400 שנה; ולכן מסתבר לומר שחסרים שמות ביחוסו של יאיר לשמעי.}}. ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי}} – שכאשר שמעי קילל את דוד, הוא הביט עליו וראה שיצא ממנו מרדכי, ולכן לא הרגו מיד; ועל כן הוא נקרא בשמו של דוד – יהודי. | *{{ציטוטון|ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת: אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא{{הערה|ולכאורה מספר השנים רב בין זמנו של דוד לזמנו של מרדכי - מעל 400 שנה; ולכן מסתבר לומר שחסרים שמות ביחוסו של יאיר לשמעי.}}. ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי}} – שכאשר שמעי קילל את דוד, הוא הביט עליו וראה שיצא ממנו מרדכי, ולכן לא הרגו מיד; ועל כן הוא נקרא בשמו של דוד – יהודי. | ||
| שורה 39: | שורה 34: | ||
====אסתר==== | ====אסתר==== | ||
מרדכי מופיע במגילה כקרוב משפחה של אסתר, וכך אומר הפסוק: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ, כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם; וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה; וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת: | |||
:. . אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת|מקור=אסתר ב, ז. טו.}} | |||
הסיבה שהוכפלה העובדה שאין לאסתר הורים, היא מכיוון שכאשר אימה התעברה – נפטר אביה, וכאשר היא נולדה – נפטרה אימה. והמדרש אומר שלכן נאמר "דד מרדכי" ללא וא"ו, כיוון שזה נקרא גם מלשון "דד" – שכאשר לא היה לו מי שיניק את אסתר, היא ינקה ממנו. | |||
===הגלות מירושלים=== | ===הגלות מירושלים=== | ||
| שורה 50: | שורה 49: | ||
חידוש נוסף היה אצל מרדכי, שגילוי נקודת היהדות שגילה אצל אנשי דורו לא התבטא רק ב[[מסירות נפש]] חד פעמית על עצם ענין האמונה (שזהו ענין שקשור בדרך כלל לנקודת היהדות), אלא גם בעמידה בתוקף על כך במשך שנה שלימה, על כל שינויי הזמן הנכללים בה{{הערה|ראה ד"ה בלילה ההוא תשד"מ ועוד.}}. ויותר מכך, מסירות הנפש התבטאה גם בקיום התורה והמצוות, ואפילו התקהלויות ברבים בקשר ללימוד התורה וקיום המצוות (שאלו חידושים גדולים יותר מאשר גילוי נקודת היהדות בקשר לעצם ענין האמונה). מבחינה זו, ישנה למרדכי מעלה גדולה יותר אפילו מאשר למשה רבינו בדורו{{הערה|1=ראה בכל זה באריכות ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/7/34&search=%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%AA%D7%A6%D7%95%D7%94 ד"ה ואתה תצוה תשמ"א].}}. | חידוש נוסף היה אצל מרדכי, שגילוי נקודת היהדות שגילה אצל אנשי דורו לא התבטא רק ב[[מסירות נפש]] חד פעמית על עצם ענין האמונה (שזהו ענין שקשור בדרך כלל לנקודת היהדות), אלא גם בעמידה בתוקף על כך במשך שנה שלימה, על כל שינויי הזמן הנכללים בה{{הערה|ראה ד"ה בלילה ההוא תשד"מ ועוד.}}. ויותר מכך, מסירות הנפש התבטאה גם בקיום התורה והמצוות, ואפילו התקהלויות ברבים בקשר ללימוד התורה וקיום המצוות (שאלו חידושים גדולים יותר מאשר גילוי נקודת היהדות בקשר לעצם ענין האמונה). מבחינה זו, ישנה למרדכי מעלה גדולה יותר אפילו מאשר למשה רבינו בדורו{{הערה|1=ראה בכל זה באריכות ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/7/34&search=%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%AA%D7%A6%D7%95%D7%94 ד"ה ואתה תצוה תשמ"א].}}. | ||
===אריכות ימיו=== | |||
הגמרא{{הערה|מנחות סד, ב; סה, א.}} מזהה את האדם שעליו אמרו "פתחיה זה מרדכי", עם מרדכי מזמן מלכי בית חשמונאי הורקנוס ואריסטובלוס, שבחכמתו הרבה הצליח לפענח רמזים חשאיים בנוגע לתבואה שהוחבאה עבור קרבן העומר. [[רש"י]] כותב שזהו אותו מרדכי "שהיה בימי אחשורוש". כיון שמאורע זה אירע בשנת ג'תרצ"ג, קרוב לשלוש מאות שנה לאחר נס פורים, על פי זה יוצא שמרדכי חי למעלה מארבע מאות שנה. אך התוספות כתבו שלא ייתכן שהאריך ימים כל כך, אלא שכל הממונים קראו "מרדכי" על שם מרדכי היהודי שהיה הממונה הראשון. | |||
קברו של מרדכי לצד אסתר, מזוהה כיום בשני מקומות עיקריים: בהמדאן שבאירן, וכן בכפר ברעם בארץ ישראל. בעל סדר הדורות מביא גירסא נוספת לפיה נקברו בשומרון. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||