יין המשומר – הבדלי גרסאות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בסיומה של [[סעודת שור הבר והלוויתן|הסעודה]] הגדולה שתתקיים [[לעתיד לבוא]], יפנה הקב"ה לצדיקים ויבקש מהם לברך, כולם יסרבו מלבד דוד המלך שיאמר "אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר 'כוס ישועות אשא'". ואז יתנו לו לברך [[ברכת הזימון]], על [[כוס של ברכה]] שימלאו ב'''יין המשומר'''. | בסיומה של [[סעודת שור הבר והלוויתן|הסעודה]] הגדולה שתתקיים [[לעתיד לבוא]], יפנה הקב"ה לצדיקים ויבקש מהם לברך, כולם יסרבו מלבד דוד המלך שיאמר "אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר 'כוס ישועות אשא'". ואז יתנו לו לברך את [[ברכת הזימון]], על [[כוס של ברכה]] שימלאו ב'''יין המשומר'''. | ||
==מקורו של היין== | ==מקורו של היין== | ||
ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} | ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} - שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים, שדבר זה הוא - יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. | ||
ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין | ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין לפני שסוחטים אותו מהענבים טעמו לא פג, אבל יש לו חסרון שהשמרים מעורבים עם היין. אבל לאחר שסחטו אותו, כשעומד קצת לאחרי שתסיסתו נגמרה, נופלים השמרים לשולי הכלי והיין נשאר צלול מהשמרים, אבל טעמו פג במקצת; אבל היין הזה, הוא משומר בעודו בענביו, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו. | ||
ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו יין המשומר. | ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה - בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו יין המשומר. | ||
במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד ,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}. | במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד ,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}. | ||