שמואל וואזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==קורות חיים== | ==קורות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר וינה לאביו יוסף צבי | נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר וינה לאביו יוסף צבי . כבר בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי [[מאיר שפירא]], שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים. | ||
בשנת [[תרצ"ה]] נשא את הרבנית ע"ה - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. ב[[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כ[[הלכה]] למעשה ברוב תפוצות ישראל. | בשנת [[תרצ"ה]] נשא את הרבנית ע"ה - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. ב[[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כ[[הלכה]] למעשה ברוב תפוצות ישראל. | ||
גרסה מ־21:04, 2 בפברואר 2016
הרב שמואל וואזנר (תרע"ג - תשע"ה) מגדולי פוסקי הדור מחבר שו"ת שבט הלוי.
קורות חיים
נולד בשנת תרע"ג בעיר וינה לאביו יוסף צבי . כבר בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי מאיר שפירא, שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.
בשנת תרצ"ה נשא את הרבנית ע"ה - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. בתרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כהלכה למעשה ברוב תפוצות ישראל.
גדול שבענקים
קשריו של הרב וואזנר עם חב"ד החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי הריי"צ בשנת תרצ"ו ולקבל את ברכתו.
בשנת תרח"צ התכתב עם אדמו"ר הריי"צ שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות[1]
בשנים שלאחר מכן זכה להכנס אליו ליחידות יחד עם אשתו הרבנית ואף קיבל ממנו את ספר התניא.
בשנת תשל"ו הגיע לארה"ב, וזכה להתקבל ליחידות אצל הרבי. כשנכנס נעמד הרבי לכבודו והראה לו חיבה מיוחדת.
בסיום היחידות, הרב יצא בהתרגשות גדולה ואמר: זה שבקיאותו של הרבי בכל התורה היא באופן נפלא - ידעתי, אך לא ידעתי עד כמה נפלאה עמקותו. עוד סיפר, שאמר לרבי דבר מסויים בשם המהרש"א, והרבי אמר שהמהרש"א לא אומר זאת. לאחר-מכן כשחיפשתי דבר זה, מצאתי אותו, אך ראיתי שהכוונה שם אחרת לגמרי, וכמו תמיד גם הפעם הרבי צדק. עוד אמר: כשיצאתי מחדרו, הרגשתי שאני יוצא מחדרו של גדול שבענקים.
תומך בפעולות הרבי
הרב וואזנר נחשב לידיד חב"ד, ותמך לאורך כל השנים בכל תקנותיו ומבצעיו של הרבי.
אחת מתקנותיו של הרבי היא ללמוד בכל יום שלושה פרקים מתוך הספר 'יד החזקה' של הרמב"ם ולסיימו בכל שנה. בכינוס שנערך לרגל סיום אחד המחזורים, בא בנו של רבי שמואל במקום אביו שנבצר ממנו להגיע, ובתוך הדברים אמר:
רוח הקודש נפלאה
בשנת תש"נ לפני חתונת בתי שתחיה - מספר בנו ר' בן ציון - נסעתי עם משפחתי לרבי כדי לקבל את ברכתו. באותם ימים, לא מצאתי מישהו שינהל את סדרי הלימוד בכולל שלי, כיון שכן נאלצתי לעשות זאת בעצמי, ולא נותר לי זמן ללמוד בעצמי. זה שבר אותי ואף אחד לא ידע על כך. כשהגעתי לרבי אמר לי: "הרי אתה משבט לוי, עליהם נאמר "ילוו עליך וישרתוך"" - נדהמתי; הרבי ברוח-קדשו יודע מהבעיה ומחזק אותי. דבריו חיזקו אותי מאוד, ושינו את מצב רוחי לגמרי.
כשחזרתי לביתי מצאתי מישהו שיחליף אותי, ויכולתי ללמוד בשקט. גם הפעם ברכתו של הרבי התקיימה.[2]
בשנת תשמ"ו לאחר שהרב יעקב לנדא רבה של העיר בני ברק, נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי המתנגדים לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב משה יהודה לייב לנדא, הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין.
נפטר בליל יום טוב ראשון של פסח ה'תשע"ה, בן מאה ושתים.
קישורים חיצוניים
כתב שטורעם בארה"ב, אגרת קודש מיוחדת מהרבי אל הגר"ש וואזנער: "השפעתו ניכרת" - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ מכתב באגרות הריי"צ ל"ידידי מו"ה שמואל וואזנר"
- ↑ מתוך העלון "השבת באור הגאולה", היוצא לאור על ידי ישיבת תומכי תמימים חב"ד באר שבע..