לדלג לתוכן

רבי זירא – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – "http://chabad.info/index.php" ב־"http://old2.ih.chabad.info/index.php"
שורה 18: שורה 18:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60312 גם הילד יכול להבין את "קם רבה שחטיה לרב זירא"] - שיחת קודש בנושא, מעובדת על ידי הרב שמואל אלבוים{{PDF}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60312 גם הילד יכול להבין את "קם רבה שחטיה לרב זירא"] - שיחת קודש בנושא, מעובדת על ידי הרב שמואל אלבוים{{PDF}} {{אינפו}}
{{אמוראים}}
{{אמוראים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אמוראים|זירא]]
[[קטגוריה:אמוראים|זירא]]

גרסה מ־20:47, 2 בפברואר 2016

רבי זירא
דור שלישי, לאמוראי בבל וארץ ישראל
רבותיו רב הונא, רב יהודה ורבי יוחנן
חבריו רבה בר נחמני, רב יוסף, רבי יצחק בר אבא
תלמידיו רבי ירמיה

רבי זירא היה אמורא שנולד בבבל, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל. כאשר עלה לארץ ישראל הוא התענה מאה תעניות כדי שישתכח ממנו תלמודה של בבל.

רבי זירא היה בחינת חכמה, ורבה היה בחינת בינהתבנית:הערת שוליים.

חריף ומקשה

מובא אודותיותבנית:הערת שוליים כי הוא היה "חריף ומקשה". בגמרא ישנה שאלה מה עדיף, חריף ומקשה, הוא מתון ומסיק, ולמסקנת הגמרא עדיף הוא מי שהוא מתון ומסיק, כלומר שאינו חריף כל כך, אבל מסקנת הדברים ברורה אצלו יותר. אדמו"ר האמצעי מסביר כי מי שהוא חריף ומקשה, הוא מעלה את האור עילוי אחר עילוי מהגילוי אל ההעלם, בניגוד לאותו שהוא מתון ומסיק, שהוא מביא את האור מהעעלם אל הגילוי, ולכן לגבי המקבלים דווקא המעלה השניה עדיפה יותר.

אדמו"ר האמצעיתבנית:הערת שוליים מסביר, כי וודאי שגם אותו שחריף ומקשה הוא לומד כדי להסיק את ההלכה, אלא מכיון שלימודו עולה בדרגה גבוהה כל כך הוא לא יוכל אחר ירידתו להמשיך שוב את ההלכה למעשה, וכאותו תלמיד מבית שמאי שהיו לו שלוש מאות תשובות להתיר צרת הבת מתוך חריפותו, בניגוד לכך אותו שהוא מתון ומסיק, למרות שהוא גם חריף ומקשה, ירידתו לאחר הפלפול היא כדי לדעת הלכה למעשה דווקא, ולכן יוכל לכוין אל מסקנת ההלכה. אם כי כאשר אותו שהוא חריף ומקשה יוכל בזאת לכוין אל ההלכה, אז מעלתו גבוהה יותר מהמתון ומסיק, שכן הוא בא ממקום גבוה יותר.

שמחה של מצווה

מובא בגמראתבנית:הערת שוליים כי הוא היה שמח ביותר. אדמו"ר הרש"ב מסביר כי זו היא הבחינה של אברהם אוהבי, בחינת אהבה העליונה בבחינת דביקות האמיתי, מזה דוקא היא השמחה האמתית בקיום המצוות, דענין השחוק הוא מריבוי התענוג בנפשו במה שסמך גאולה לתפלה או ב[מצות תפילין] (וברש"י שם פי' באו"א), עד שבא לכלל תענוג מפולש בנפשו, שזהו סיבת השחוק ששרשו בעצמות מקור התענוג שאינו מורכב בשום דבר, וכמו בלעו"ז פלשתים ליצנים היו, שהשמחה והשחוק דליצנות הוא מדברים של הבל ושטות שאין בהם שום ענין כלל, והוא רק פתיחת הלב ביותר, וכמוו כן בחינת פלשתים דקדושה הוא פילוש ופתיחת הנפש בעצמותה בשחוק ושמחה הבלתי מורכבת בשום דבר, והוא ענין שמחה של מצוה, שהמצוה מביאה אותו לכלל שמחה ותענוג מפולש כו', וזה דוקא על ידי הקדמת אהבה ויראה בחינת אהבה העליונה להתענג על ה'.תבנית:הערת שוליים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים