קונטרס עניינה של תורת החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←הסטוריה: הרחבה) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==הסטוריה== | ==הסטוריה== | ||
בחודש [[כסלו]] [[תשכ"ח]] הסתיימה עריכת הקונטרס לדפוס{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חכ"ה עמ' קצ"ו, ובהערת העורך.}}, והוא הוכנס לרבי ל[[מוגה|הגהה]]; | בחודש [[כסלו]] [[תשכ"ח]] הסתיימה עריכת הקונטרס לדפוס{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חכ"ה עמ' קצ"ו, ובהערת העורך.}}, והוא הוכנס לרבי ל[[מוגה|הגהה]]; הרבי לא הגיה את הקונטרס במשך תקופה ארוכה, וכמו שכתב ל[[שז"ר]] {{ציטוטון|אף שכבר נדפסה האנציקלופדי' החסידותית פרט לשמונה לערך העמודים האחרונים, נתעכב הענין כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה, שלכן נדחה הענין מזמן לזמן}}{{הערה|אגרת מי"ט תמוז תשכ"ח, נדפסה ב[[נשיא וחסיד]] עמ' 505.}}. | ||
במשך תקופה זו המזכירים הניחו את ה[[הנחה]] שכתב ר' [[יואל כהן]] בראש הערמה שהיתה בחדרו של הרבי, אך ללא הועיל. | |||
בחודש [[כסלו]] [[תשל"א]], הגיה הרבי ב[[אתערותא דלעילא]] את הקונטרס וצירפו ל[[ספר הערכים - חב"ד]] חלק ראשון בסופו. בי' [[כסלו]] [[תשל"ב]] יצא הקונטרס כחוברות בפני עצמה. | בחודש [[כסלו]] [[תשל"א]], הגיה הרבי ב[[אתערותא דלעילא]] את הקונטרס וצירפו ל[[ספר הערכים - חב"ד]] חלק ראשון בסופו. בי' [[כסלו]] [[תשל"ב]] יצא הקונטרס כחוברות בפני עצמה. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
ראוי' לציון היא מהדורת [[תשס"ד]], בעריכת הרב [[משה הלל זרי]] והרב [[שלמה מאיר יששכר מארק]] ובהוצאת [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]], ובה פיענוחים, ביאורים, הסברים, תוכן עניינים ועוד. | ראוי' לציון היא מהדורת [[תשס"ד]], בעריכת הרב [[משה הלל זרי]] והרב [[שלמה מאיר יששכר מארק]] ובהוצאת [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]], ובה פיענוחים, ביאורים, הסברים, תוכן עניינים ועוד. | ||
בשנת [[תשע"ד]] | בשנת [[תשע"ד]] יצאה לאור מהדורה 'עממית' של הקונטרס על ידי [[מכון ממש]] בעריכת הרב [[אריה קדם]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־08:47, 20 בדצמבר 2015
קונטרס עניינה של תורת החסידות כולל קטע משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, בו מבאר הרבי מלך המשיח בארוכה את עניינה וחידושה של תורת החסידות, ובייחוד את עניינה של חסידות חב"ד.
הקונטרס נחשב קונטרס יסוד בחסידות חב"ד; המתחילים ללמוד את תורת חב"ד לומדים ראשית כל - בדרך כלל - את הקונטרס.
תוכן
הקונטרס פותח בכמה ביאורים על מהותה של החסידות; הוא ממשיך לבאר את עניינה של החסידות כחיות, וכן את עניין נשמת מלך המשיח - יחידה כללית; בהמשך הוא מבאר את עניין מודה אני על-פי פשט, רמז, דרש וסוד, ומאריך לבאר את החיות שהוסיפה החסידות בכל חלק בתורה, בכל פירוש, ואת איחודם על ידי החסידות.
לסיום הוא מבאר את גדול פעולם החסידות על הנפש האלוקית ועל הנפש הבהמית; ואת מעלת הפצת המעיינות - שעל ידי ההפצה מתגלה עניין המעיינות.
הסטוריה
בחודש כסלו תשכ"ח הסתיימה עריכת הקונטרס לדפוס[1], והוא הוכנס לרבי להגהה; הרבי לא הגיה את הקונטרס במשך תקופה ארוכה, וכמו שכתב לשז"ר "אף שכבר נדפסה האנציקלופדי' החסידותית פרט לשמונה לערך העמודים האחרונים, נתעכב הענין כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה, שלכן נדחה הענין מזמן לזמן"[2]. במשך תקופה זו המזכירים הניחו את ההנחה שכתב ר' יואל כהן בראש הערמה שהיתה בחדרו של הרבי, אך ללא הועיל.
בחודש כסלו תשל"א, הגיה הרבי באתערותא דלעילא את הקונטרס וצירפו לספר הערכים - חב"ד חלק ראשון בסופו. בי' כסלו תשל"ב יצא הקונטרס כחוברות בפני עצמה.
מאז יצא הקונטרס בהוצאות רבות.
ראוי' לציון היא מהדורת תשס"ד, בעריכת הרב משה הלל זרי והרב שלמה מאיר יששכר מארק ובהוצאת קה"ת בכפר חב"ד, ובה פיענוחים, ביאורים, הסברים, תוכן עניינים ועוד.
בשנת תשע"ד יצאה לאור מהדורה 'עממית' של הקונטרס על ידי מכון ממש בעריכת הרב אריה קדם.
קישורים חיצוניים
- פורמט טקסט, אתר ספריית חב"ד
- צורת הדף, אתר אוצר 770
- שיעורים בקונטרס מאתר הרב יואל כהן,
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חכ"ה עמ' קצ"ו, ובהערת העורך.
- ↑ אגרת מי"ט תמוז תשכ"ח, נדפסה בנשיא וחסיד עמ' 505.