ג' בתמוז – הבדלי גרסאות

יום ג' תמוז מבטא את החידוש הכללי של חודש תמוז שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.

והביאור: חודש תמוז הוא חודש של העלם והסתר בה החלה הגלות ובה צמים צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות. אולם בתקופה האחרונה התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של גאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]].  

והטעם לכך הוא, מפני שהטוב שבגאולה יהיה לא רק שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) בא לידי ביטוי באופן הגאולה של הרבי שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, רק הם בעצמם באו עם כל תוקפם ושחררו אותו. גם מתבטא בזה ש[[תמוז]] הוא שם של [[עבודה זרה]] ותורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי [[אור אין סוף]]).

ועיקר החידוש בזה מתבטא ביום ג תמוז והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שעניין הגלות שקול כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך מצד עצמו. אולם לאחרי הגאולה בי"ב תמוז התברר למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה כלומר, שאותו היום הוא מצד אחד גלות ומצד שני התחלת הגאולה.