שמואל וואזנר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:וואזנר 2.jpg|left|thumb|250px|רבי שמואל וואזנר]]
[[תמונה:וואזנר 2.jpg|left|thumb|250px|רבי שמואל וואזנר]]
הרב '''שמואל וואזנר''' נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר וינה לאביו יוסף צבי ז"ל. כבר בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי [[מאיר שפירא]], שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.


בשנת [[תרצ"ה]] נשא את הרבנית ע"ה - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. ב[[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. רבי שמואל הוא מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כ[[הלכה]] למעשה ברוב תפוצות ישראל. נפטר בליל יום טוב ראשון של [[פסח]] ה'[[תשע"ה]]
הרב '''שמואל וואזנר''' ([[תרע"ג]] - [[תשע"ה]]) מגדולי פוסקי הדור מחבר שו"ת שבט הלוי.
 
==קורות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר וינה לאביו יוסף צבי ז"ל. כבר בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי [[מאיר שפירא]], שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.
 
בשנת [[תרצ"ה]] נשא את הרבנית ע"ה - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. ב[[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. רבי שמואל הוא מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כ[[הלכה]] למעשה ברוב תפוצות ישראל.  


== גדול שבענקים ==
== גדול שבענקים ==
שורה 29: שורה 33:


בשנת [[תשמ"ו]] לאחר שהרב [[יעקב לנדא]] רבה של העיר [[בני ברק]], נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי ה[[מתנגדים]] לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין.
בשנת [[תשמ"ו]] לאחר שהרב [[יעקב לנדא]] רבה של העיר [[בני ברק]], נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי ה[[מתנגדים]] לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין.
נפטר בליל יום טוב ראשון של [[פסח]] ה'[[תשע"ה]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים]]

גרסה מ־22:49, 4 באפריל 2015

רבי שמואל וואזנר

הרב שמואל וואזנר (תרע"ג - תשע"ה) מגדולי פוסקי הדור מחבר שו"ת שבט הלוי.

קורות חיים

נולד בשנת תרע"ג בעיר וינה לאביו יוסף צבי ז"ל. כבר בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי מאיר שפירא, שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.

בשנת תרצ"ה נשא את הרבנית ע"ה - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. בתרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. רבי שמואל הוא מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כהלכה למעשה ברוב תפוצות ישראל.

גדול שבענקים

קשריו של הרב וואזנר עם חב"ד החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי הריי"צ בשנת תרצ"ו ולקבל את ברכתו.

בשנת תרח"צ התכתב עם אדמו"ר הריי"צ שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות[1]

בשנת תשל"ו הגיע לארה"ב, וזכה להתקבל ליחידות אצל הרבי. כשנכנס נעמד הרבי לכבודו והראה לו חיבה מיוחדת.

בסיום היחידות, הרב יצא בהתרגשות גדולה ואמר: זה שבקיאותו של הרבי בכל התורה היא באופן נפלא - ידעתי, אך לא ידעתי עד כמה נפלאה עמקותו. עוד סיפר, שאמר לרבי דבר מסויים בשם המהרש"א, והרבי אמר שהמהרש"א לא אומר זאת. לאחר-מכן כשחיפשתי דבר זה, מצאתי אותו, אך ראיתי שהכוונה שם אחרת לגמרי, וכמו תמיד גם הפעם הרבי צדק. עוד אמר: כשיצאתי מחדרו, הרגשתי שאני יוצא מחדרו של גדול שבענקים.

תומך בפעולות הרבי

רבי שמואל תומך בכל תקנותיו ומבצעיו של הרבי.

אחת מתקנותיו של הרבי היא ללמוד בכל יום שלושה פרקים מתוך הספר 'יד החזקה' של הרמב"ם ולסיימו בכל שנה. בכינוס שנערך לרגל סיום אחד המחזורים, בא בנו של רבי שמואל במקום אביו שנבצר ממנו להגיע, ובתוך הדברים אמר:

"הרבי מליובאוויטש שלח שלוחים להפיץ תורה בכל העולם. כמה נפלאה התקנה של לימוד ספר הרמב"ם. מי גדול בדורנו - שהפך את ספרי הרמב"ם לנחלת הכלל - כמו הרבי. בנוסף לפעולותיו בקירוב ליבם של אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים, תיקן שילמדו בשיעור יומי את ספרי הרמב"ם וכך ידעו את כל הלכות התורה.

רוח הקודש נפלאה

בשנת תש"נ לפני חתונת בתי שתחיה - מספר בנו ר' בן ציון - נסעתי עם משפחתי לרבי כדי לקבל את ברכתו. באותם ימים, לא מצאתי מישהו שינהל את סדרי הלימוד בכולל שלי, כיון שכן נאלצתי לעשות זאת בעצמי, ולא נותר לי זמן ללמוד בעצמי. זה שבר אותי ואף אחד לא ידע על כך. כשהגעתי לרבי אמר לי: "הרי אתה משבט לוי, עליהם נאמר "ילוו עליך וישרתוך"" - נדהמתי; הרבי ברוח-קדשו יודע מהבעיה ומחזק אותי. דבריו חיזקו אותי מאוד, ושינו את מצב רוחי לגמרי.

כשחזרתי לביתי מצאתי מישהו שיחליף אותי, ויכולתי ללמוד בשקט. גם הפעם ברכתו של הרבי התקיימה.[2]

בשנת תשמ"ו לאחר שהרב יעקב לנדא רבה של העיר בני ברק, נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי המתנגדים לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב משה יהודה לייב לנדא, הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין.

נפטר בליל יום טוב ראשון של פסח ה'תשע"ה

הערות שוליים