ימי בין המצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:11, 19 בפברואר 2015

ימי בין המצרים, הינם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שהם שלושה שבועות מתאריך בקיעת החומות של ירושלים, עד לתשעה באב יום בו עלה בלהבות בית אלוקינו, בית המקדש פעמיים, הראשון על ידי נבוכדנצר מלך בבל ובפעם השניה על ידי טיטוס קיסר רומי.

ימים אלו נחשבים כימי 'אבל' ודין, דיני ומנהגי אבלות שונים נהוגים בימים אלו, והחל הראש חודש אב עולה רמת האבילות בדרגה ונוספים כמה מנהגים.

דיני ומנהגי בין המצרים (עד ראש חודש אב)

בזמן זה נשמרים מכל דבר המעורר שמחה, ומתאבלים על חורבן בית המקדש.

אסור לשמוע מוזיקה בזמן זה.
לא נוהגים לטייל בזמן הזה, הנחשב כזמן פורענות.
לא עורכים נישואים בזמן זה.

הוראות הרבי

בשנת תשל"ה יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים בלימוד התורה, תפילה, ונתינת צדקה בציבור.^[1]

בשנת תשל"ו עורר הרבי ללמוד את הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים.^[2]

בשנת תשמ"ו חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: לימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, בצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק "ציון במשפט תפדה".

תשעת הימים (מראש חודש אב עד תשעה אב)

מנהגי תשעת הימים

בתשעת הימים אסור ללבוש בגדים מכובסים שלא לבשו עדיין.

הרבי היה לובש את החולצות בערב ראש חודש ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.^[3]

בשנת תשל"ה עורר הרבי לערוך סיומי מסכתות וסעודת מצווה בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,^[4] ובשנת תשנ"א הורה להמשיך בכך עד לט"ו באב ועד בכלל^[5].

החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

↑ שלשלת היחס עמ' (25)
↑ שלשלת היחס עמ' (26)
↑ מתוך רשימה של המשב"ק הרב חס"ד הלברשטם.
↑ שם.
↑ שיחת שבת פרשת דברים תנש"א

[1] שלשלת היחס עמ' (25)

[2] שלשלת היחס עמ' (26)

[3] מתוך רשימה של המשב"ק הרב חס"ד הלברשטם.

[4] שם.

[5] שיחת שבת פרשת דברים תנש"א

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ימי '''בין המצרים''', הינם הימים שבין [[שבעה עשר בתמוז]] ל[[תשעה באב]], ונחשבים לימי דין. דיני ומנהגי [[אבל]] שונים נהוגים בימים אלו, מלבד דיני האבל המיוחדים הנהוגים בתשעה באב וכל השבוע של תשעה באב.
+ימי '''בין המצרים''', הינם הימים שבין [[שבעה עשר בתמוז]] ל[[תשעה באב]], שהם שלושה שבועות מתאריך בקיעת החומות של [[ירושלים]], עד לתשעה באב יום בו עלה בלהבות בית אלוקינו, [[בית המקדש]] פעמיים, הראשון על ידי [[נבוכדנצר]] מלך בבל ובפעם השניה על ידי טיטוס קיסר רומי.
-ביניהם: אסור לאכול בשר ולשתות יין, איסור שמיעת מוזיקה, וכן כל דבר שמוסיף שמחה.
+ימים אלו נחשבים כימי 'אבל' ודין, דיני ומנהגי אבלות שונים נהוגים בימים אלו, והחל הראש חודש אב עולה רמת האבילות בדרגה ונוספים כמה מנהגים.
+==דיני ומנהגי בין המצרים (עד ראש חודש אב)==
+בזמן זה נשמרים מכל דבר המעורר שמחה, ומתאבלים על חורבן בית המקדש.
+* אסור לשמוע מוזיקה בזמן זה.
+* לא נוהגים לטייל בזמן הזה, הנחשב כזמן פורענות.
+* לא עורכים נישואים בזמן זה.
+===הוראות הרבי===
 בשנת [[תשל"ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור.<REF>[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]</REF>
@@ שורה 9: / שורה 18: @@
 == תשעת הימים (מראש חודש אב עד תשעה אב) ==
-בשנת [[תשל"ה]] עורר הרבי לערוך [[סיומי מסכתות]] וסעודת מצווה בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,<REF>שם.</REF> ובשנת [[תשנ"א]] הורה להמשיך בכך עד ל[[ט"ו באב]] ועד בכלל{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת דברים תנש"א}}.
-החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
 ===מנהגי תשעת הימים===
@@ שורה 20: / שורה 25: @@
 הרבי היה לובש את החולצות בערב [[ראש חודש]] ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.<REF>מתוך רשימה של המשב"ק הרב [[חס"ד הלברשטם]].</REF>
-הרבי כותב שהיות ו[[משיח]] נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי [[קידוש לבנה|לקדש את הלבנה]] תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל.
+בשנת [[תשל"ה]] עורר הרבי לערוך [[סיומי מסכתות]] וסעודת מצווה בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,<REF>שם.</REF> ובשנת [[תשנ"א]] הורה להמשיך בכך עד ל[[ט"ו באב]] ועד בכלל{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת דברים תנש"א}}.
+החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
 ==קישורים חיצונים==