רחמנא דעני: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ניגון רחמנא דעני''' הולחן על ידי סב [[הרבי]] - הרב [[מאיר שלמה ינובסקי (סב אדמו"ר שליט"א)|מאיר שלמה ינובסקי]] הרב העיר [[ניקולייב]]{{הערה|על פי עדות מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב ינובסקי ואמו של הרבי]]}}. מילות הניגון לקוחות מנוסח ה"סליחות" הנאמרות קודם ה[[ימים הנוראים]]: {{ציטוטון|רַחֲמָנָא דְעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא. רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא}}. | '''ניגון רחמנא דעני''' הולחן על ידי סב [[הרבי]] - הרב [[מאיר שלמה ינובסקי (סב אדמו"ר שליט"א)|מאיר שלמה ינובסקי]] הרב העיר [[ניקולייב]]{{הערה|על פי עדות מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב ינובסקי ואמו של הרבי]]}}. מילות הניגון לקוחות מנוסח ה"סליחות" הנאמרות קודם ה[[ימים הנוראים]]: {{ציטוטון|רַחֲמָנָא דְעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא. רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא}}. | ||
==הפיוט 'רחמנא'== | |||
זהו פיוט ארמי הנאמר כחלק מסדר ה'סליחות'. ישנם נוסחים רבים הנבדלים בשינויים ותוספות שונות. מקור הפיוט הוא בדברי המשנה{{הערה|מסכת תענית ב, ד}}: ""עַל (הברכה) הָרִאשׁוֹנָה הוא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה... עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה.... ברשימה הנזכרת במשנה מופיעות גם עניות ה' ליהושע בגלגל, לשמואל במצפה, לאליהו בהר הכרמל, ליונה ממעי הדגה, ולדוד ושלמה בנו בירושלים. | |||
==מקור הלחן== | |||
הרבי למדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת יום טוב - לפנות בוקר - בשנת [[תש"כ]]. לאחר מכן הסביר הרבי, שבתחילה מתאים לנגנו במתינות ולאחר מכן במהירות וב[[שמחה]]{{הערה|הניגון מורכב מלחן קצר ומילים שחוזרים על על עצמם והשינוי הוא רק בקצב הנגינה}}, זאת בהתאם לתוכנו: תחילה תחנונים ובהמשך תביעה ו[[בטחון]] שבורא העולם יענה לתפילתנו". בשנת תשכ"ה החל הניגון להיות מושר אצל הרבי בסיום הסליחות. | הרבי למדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת יום טוב - לפנות בוקר - בשנת [[תש"כ]]. לאחר מכן הסביר הרבי, שבתחילה מתאים לנגנו במתינות ולאחר מכן במהירות וב[[שמחה]]{{הערה|הניגון מורכב מלחן קצר ומילים שחוזרים על על עצמם והשינוי הוא רק בקצב הנגינה}}, זאת בהתאם לתוכנו: תחילה תחנונים ובהמשך תביעה ו[[בטחון]] שבורא העולם יענה לתפילתנו". בשנת תשכ"ה החל הניגון להיות מושר אצל הרבי בסיום הסליחות. | ||
גרסה מ־15:41, 22 בספטמבר 2014
ניגון רחמנא דעני הולחן על ידי סב הרבי - הרב מאיר שלמה ינובסקי הרב העיר ניקולייב[1]. מילות הניגון לקוחות מנוסח ה"סליחות" הנאמרות קודם הימים הנוראים: "רַחֲמָנָא דְעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא. רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא".
הפיוט 'רחמנא'
זהו פיוט ארמי הנאמר כחלק מסדר ה'סליחות'. ישנם נוסחים רבים הנבדלים בשינויים ותוספות שונות. מקור הפיוט הוא בדברי המשנה[2]: ""עַל (הברכה) הָרִאשׁוֹנָה הוא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה... עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה.... ברשימה הנזכרת במשנה מופיעות גם עניות ה' ליהושע בגלגל, לשמואל במצפה, לאליהו בהר הכרמל, ליונה ממעי הדגה, ולדוד ושלמה בנו בירושלים.
מקור הלחן
הרבי למדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות וסעודת יום טוב - לפנות בוקר - בשנת תש"כ. לאחר מכן הסביר הרבי, שבתחילה מתאים לנגנו במתינות ולאחר מכן במהירות ובשמחה[3], זאת בהתאם לתוכנו: תחילה תחנונים ובהמשך תביעה ובטחון שבורא העולם יענה לתפילתנו". בשנת תשכ"ה החל הניגון להיות מושר אצל הרבי בסיום הסליחות.
ניגון זה הוא ניגון רמ"ז בספר הניגונים.
קישורים חיצונים
- שמע
- הרבי מנגן, רחמנא מתוך ניגוני התוועדות - דיסק #4
- הניגון 'רחמנא דעני' בביצועו של דן עשוש
- הניגון 'רחמנא דעני' בביצוע "לחיים טיש"
- וידאו
הערות שוליים
- ↑ על פי עדות מרת חנה שניאורסון בתו של הרב ינובסקי ואמו של הרבי]]
- ↑ מסכת תענית ב, ד
- ↑ הניגון מורכב מלחן קצר ומילים שחוזרים על על עצמם והשינוי הוא רק בקצב הנגינה