10,863
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 41: | שורה 41: | ||
בשנת [[תש"ז]] התגברו פרעות ערביי ירושלים, וההליכה לציון דוד המלך הייתה כרוכה בסכנת נפשות מוחשית. בשל כך נאלצו חברי החברה את אמירת התהלים על הציון, וזו הופסקה כליל. גם לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] ו[[מלחמת ששת הימים]], כשהשליטה על ירושלים הייתה כולה בידי ישראל, לא חודשה פעילות החברה. מספר פעמים שאלו על כך את הרבי, אולם הרבי לא הגיב על כך. | בשנת [[תש"ז]] התגברו פרעות ערביי ירושלים, וההליכה לציון דוד המלך הייתה כרוכה בסכנת נפשות מוחשית. בשל כך נאלצו חברי החברה את אמירת התהלים על הציון, וזו הופסקה כליל. גם לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] ו[[מלחמת ששת הימים]], כשהשליטה על ירושלים הייתה כולה בידי ישראל, לא חודשה פעילות החברה. מספר פעמים שאלו על כך את הרבי, אולם הרבי לא הגיב על כך. | ||
בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תש"נ]] עורר הרב [[שמואל אלעזר | בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תש"נ]] עורר הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] את הרב [[משה שמואל דייטש]], מהנהלת [[כולל חב"ד]], על חידוש חברת תהלים. מנהל כולל חב"ד, הרב [[שלום דוכמן]] כתב על כך לרבי, ובערב החג בעת ששהה הרבי ב'[[אוהל]]' קרא במפתיע למזכיר [[יהודה קרינסקי]] והורה לו להודיע לרב דוכמן, לחדש את פעילות החברה על קבר דוד. | ||
ההוראה הגיעה ל[[ארץ הקודש]] דקות ספורות לפני כניסת החג, ומיד בסיומו ארגנו מנין לאמירת התהלים, ולמחרת באסרו חג חגגו את יום החג של החברה. | ההוראה הגיעה ל[[ארץ הקודש]] דקות ספורות לפני כניסת החג, ומיד בסיומו ארגנו מנין לאמירת התהלים, ולמחרת באסרו חג חגגו את יום החג של החברה. |