משתמש:שנוזל/עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
}} | }} | ||
{{עמוד ראשי/תיבה | {{עמוד ראשי/תיבה | ||
|תמונה=[[קובץ:ימי חבד.jpg|34px|ימי חב"ד|קישור= | |תמונה=[[קובץ:ימי חבד.jpg|34px|ימי חב"ד|קישור=תבנית:ימי חב"ד]] | ||
|רוחב=34 | |רוחב=34 | ||
|צבע=שזיף | |צבע=שזיף | ||
|id=mp-tfp | |id=mp-tfp | ||
|title=[[ | |title=[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]] | ||
|תוכן={{ימי חב"ד}} | |תוכן={{ימי חב"ד}} | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־18:00, 29 במאי 2014
{{{שם}}}
בחב"דפדיה יש כעת: 11,765 ערכים. הצטרפו למיזם!
{{{שם}}}
|
{{{שם}}} העיר פולטבה היא בירת מחוז במרכז אוקראינה הממוקמות על שפת נהר 'ורסקלה', ויושבת על קו מסילת הרכבת שבין חרקוב לעיר הבירה קייב. בעבר, פעלה במקום קהילה יהודית גדולה, וגדולי הרבנים מחסידי חב"ד כיהנו כרבני העיר. הקהילה היהודית במקום ידעה עליות ומורדות, ובנקודות השיא שלה הגיעה לכדי עשרים וחמישה אחוזים מהאוכלוסיה הכללית בעיר. כבירת המחוז וכמרכז כלכלי חשוב, היוותה פולטבה גם את המרכז הרוחני של יהודי האזור, הן במוסדות החינוך היהודיים שהוקמו בה והן בסמכות לייצג את היהודים תושבי האזור מול השלטונות. העיר הייתה מרכז חסידי נחשב, והתגוררו בה רבים מחסידי חב"ד באותה תקופה. בשנת תרנ"א אף עלתה הצעה שאדמו"ר הרש"ב יעתיק את מקום מגוריו לעיר ושם יקבל על עצמו את עול הנשיאות. מנגד נחשבה העיר גם כמרכז של ה'משכילים', שהקימו במקום בית ספר יהודי בו נלמדו מקצועות חופשיים, מתוכו יצאו הוגי דעות רבים שנמנו על ראשי הציונות ומובילי דרכה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה העיר למרכז רוחני של ממש כאשר הסניפים העיקריים של שתי הישיבות החשובות בברית המועצות קבעו את מקומם בעיר, ובראשם הסניף של ישיבת תומכי תמימים פולטובה. ערכים חדשים נוספים: בית העלמין צפת, ויקטור עטיה, יוסף ברוק,ישראל הרשקוביץ, נטע שלמה וילהלם, שמואל ברזין {{{שם}}}{{{שם}}} יא לעומר. מברכים ראש חודש אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התועדות. הפטורה: "הלא כבני כושיים". משיחת אבי אדמו"ר: חסידות מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די השכלה פון חסידות מוז אויסוואשען דעם בשר, און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קודש הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. לבושי הנפש דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט רבינו הגדול געהאט מסירות נפש. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף עבודת ה' בתפלה, זיין צוגעבונדען צו עצמות אין סוף, חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף. תרגום מאידיש: משיחת אבי אדמו"ר: חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ההשכלה של חסידות מוכרחת 'לכבס' את הבשר, ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. לבושי הנפש נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה לרבינו הגדול מסירות נפש. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על עבודת ה' בתפלה, להיות מחובר לעצמות אין סוף חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף. {{{שם}}}
|
{{{שם}}}
|
|
|
|
|
|
| chabad.info חדשות חב"ד |
chabadinfo.com חדשות חב"ד (אנגלית) |
מפתח ספרי הרבי |
hebrewbooks ספריית חב"ד |
chabadlibrary ספרי חב"ד (טקסט) |
770live שידור חי מ-770 |
| יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד |