משה דובער ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]") |
(הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה דובער ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה דובער ריבקין]] | [[קובץ:משה דובער ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה דובער ריבקין]] | ||
[[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]] | [[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]] | ||
הרב '''משה דובער ריבקין''' נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שברוסיה. בשנת [[תרס"ה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | הרב '''משה דובער ריבקין''' היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שברוסיה. בשנת [[תרס"ה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | |||
כרבו המובהק החשיב את ה[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינער]]. | כרבו המובהק החשיב את ה[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינער]]. | ||
| שורה 15: | שורה 18: | ||
הרב ריבקין היה משתתף קבוע ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]], והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר [[חסיד]]ים אמר{{הערת שוליים|מפי הרב [[הלל פבזנר]].}}: "מדוע אומרים עלי שאיני [[התקשרות|מקושר]] לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"{{הערת שוליים|בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן [[חסידות חב"ד]]}}. | הרב ריבקין היה משתתף קבוע ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]], והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר [[חסיד]]ים אמר{{הערת שוליים|מפי הרב [[הלל פבזנר]].}}: "מדוע אומרים עלי שאיני [[התקשרות|מקושר]] לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"{{הערת שוליים|בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן [[חסידות חב"ד]]}}. | ||
בשנת [[תשל"ד]] | ===נתק בינו לבין חצר הרבי=== | ||
בשנת [[תשל"ד]] אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], כשבים דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר בהתוועדות על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים. | |||
בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, וניסו להחתים גם את הרב ריבקין שנמנע מלתת את הסכמתו. בפועל, צירפו את שמו למכתב המחאה מתוך השערה שהוא לא יפרסם הכחשה, אך ההשערה התבררה כמוטעית מיסודה, ולמחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה, ובכך הפך את כל רצונו של הרבי שתתפרסם מחאה ללעג ולקלס. | |||
מספר בחורים כעסו על מעשיו ותקעו מפתח בחור המנעול של ביתו באופן שלא יהיה אפשר לפתוח את הדלת, ובעקבות זה חתנו [[אהרן שורין]] התחיל בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. | |||
במהלך הפרשיה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין, והוא הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות העגמת נפש שגרם. | |||
נפטר ב[[י"ז חשוון]] [[תשל"ז]], ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| שורה 32: | שורה 42: | ||
*חתנו: העיתונאי אהרן בן-ציון שורין. | *חתנו: העיתונאי אהרן בן-ציון שורין. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=912 פרק העוסק בדמותו בתוך הספר 'גדולי האומה'] {{שטורעם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{מיון רגיל:ריבקין, משה דובער}} | ||
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | |||
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | |||
גרסה מ־04:34, 31 במרץ 2014
הרב משה דובער ריבקין היה ראש ישיבת תורת אמת בירושלים וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.
תולדות חייו
נולד לאביו הרב בן ציון ריבקין רבה של סינצי שברוסיה. בשנת תרס"ה החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
כרבו המובהק החשיב את המשפיע ר' מיכאל בלינער.
לאחר תום לימודיו נישא לבת החסיד ר' יעקב טוביה הבר.
בשנת תרע"ו כאשר אדמו"ר הרש"ב העתיק לרוסטוב התללוה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין נהי' לבן ביתו של הרבי, ושמשו עד הסתלקותו בב' ניסן תר"פ. על ימי אלו חיבר את הספר אשכבתא דרבי".
בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת תורת אמת ירושלים. בשנת תרפ"ח נסע לארצות הברית ושם היה ראש ישיבת "תורה ודעת".
הי' חבר בארגוני ניח"ח והועד לבניין האהל.
הרב ריבקין היה משתתף קבוע בהתוועדויות הרבי, והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר חסידים אמר[1]: "מדוע אומרים עלי שאיני מקושר לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"[2].
נתק בינו לבין חצר הרבי
בשנת תשל"ד אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק מיהו יהודי, כשבים דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר בהתוועדות על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.
בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, וניסו להחתים גם את הרב ריבקין שנמנע מלתת את הסכמתו. בפועל, צירפו את שמו למכתב המחאה מתוך השערה שהוא לא יפרסם הכחשה, אך ההשערה התבררה כמוטעית מיסודה, ולמחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה, ובכך הפך את כל רצונו של הרבי שתתפרסם מחאה ללעג ולקלס.
מספר בחורים כעסו על מעשיו ותקעו מפתח בחור המנעול של ביתו באופן שלא יהיה אפשר לפתוח את הדלת, ובעקבות זה חתנו אהרן שורין התחיל בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה.
במהלך הפרשיה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין, והוא הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות העגמת נפש שגרם.
נפטר בי"ז חשוון תשל"ז, ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד הר הזיתים בירושלים.
ספריו
- אשכבתא דרבי - מתאר את הסתלקות אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי אדמו"ר הרש"ב ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא.
- קונטרס א' - ד' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים תשט"ו - תשכ"ב.
- שני קונטרסים - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א.
- שערי ציון - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה.
- רבים מחידושיו מופיעים בקובצי האוהל.
משפחתו
- הגאון רבי שלום ריבקין, גאב"ד סט. לואיס, ארה"ב.
- חתנו: העיתונאי אהרן בן-ציון שורין.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ מפי הרב הלל פבזנר.
- ↑ בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן חסידות חב"ד