יעקב פלס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "“" ב־""") |
מ (החלפת טקסט – " מה"מ " ב־" ") |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של [[משיח]] צדקנו | מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של [[משיח]] צדקנו | ||
הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי | הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור' יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח"י אלול תשכ"ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], והגישו בעיצומה של [[התוועדות]] חסידים, קבל עם ועולם. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה. | ||
==הרבי משתתף בהדפסת ספרו== | ==הרבי משתתף בהדפסת ספרו== | ||
גרסה מ־03:21, 14 במרץ 2014
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
החסיד יעקב פלס נולד בשנת תרפ"ג בעיירה טלנשט שבבסרביה (שטח שעבר בתקופות שונות בין השלטונות הרומניים והרוסיים, עד לנפילת ברית-המועצות אז הסתפח לרפובליקת מולדובה) לאביו הרב טוביה ע"ה ולאמו מרת פרומה. הרב פלס קיבל חינוך על טהרת הקודש בבית הכנסת המקומי שבעיירתו. כשבגר, נסע לקישינב, שם היתה ישיבה גדולה, ושם למד במשך מספר שנים.
חסיד תוסס וצעיר היה הרב יעקב פלס ע"ה. למרות שנותיו הרבות, ניתן היה לראותו עד יומו האחרון פוסע ברחובות הכפר מפעילות אחת לחברתה, והיה מעורר את השתאותם של צעירים ממנו בשנים רבות איש חסיד ורב פעלים שמאחוריו עבר עשיר ומרתק של עסקנות ציבורית בהפצת תורה, החל בקבלת פני העולים החדשים בשנות הכ"פים, ממשיך בהקמת ישיבת ‘תומכי תמימים' בקרית גת וכן את ישיבת ‘אחי תמימים ראשון לציון', וכלה בפעולותיו בשנים האחרונות להפיץ שם שמים בכל מקום ומקום.
בשבת קודש פרשת יתרו בשנת תשס"ג, השיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 80 לגבורה.
ימי צעירותו
זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, נסגרה הישיבה בקישנב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלנשט. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד לסיביר הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. בסיביר עבד בהקמת בתי חרושת שהועברו ממרכזה של רוסיה.
הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב זושא וילימובסקי את גבול רוסיה והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע לאיטליה. למרות היותו שבור ורצוץ, החל לפעול באיטליה יחד עם הרב זושא וילימובסקי והרב זלמן לוין למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים.
על פעולותיו כתב לאדמו"ר הריי"צ שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו "אודה לה' על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב". בהמשך המכתב מציין הרבי הריי"צ: "בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי"ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה' אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות".
לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם "לב אריה", ועלה ארצה באניה ‘וינגייט' שלמים קיבלה את השם ‘ברכה פולד'. באוניה היו גם שני ידידיו ר' זושא ור' זלמן. באונייה נשבעו שלושתם כי מטרת עלייתם לארץ-הקודש היא לעסוק בחינוך ילדי ישראל. היה זה שלושה שבועות לפני חג החרות תש"ו.
בארץ הקודש
עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בתל-אביב אצל הרב חיים שאול ברוק ע"ה, ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות.
לאחר נישואיו עם מרת רחל (לבית מלוב) הקים את ביתו בתל-אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר ‘סיני', ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות.
לאחר ששמע כי הרבי כותב לעסקני חב"ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב"דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות.
פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת ‘אחי תמימים' חב"ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת ‘תומכי תמימים קרית גת (בשנת תשי"ט).
כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ"ב, כיבד אותו הרבי לדבר בפני הציבור - עובדה נדירה ביותר! הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות "הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי". קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי.
מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של משיח צדקנו
הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור' יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח"י אלול תשכ"ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר מכן נסע לרבי, והגישו בעיצומה של התוועדות חסידים, קבל עם ועולם. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה.
הרבי משתתף בהדפסת ספרו
הרב יעקב פלס היה עסקן דגול, ונתברך בכשרונות רבים. אפשר לומר כי הקדיש את חייו למען הכלל, לא רק בתחומי פעולתו בעניני חינוך, אלא גם בכל שטחי העסקנות הציבורית על כל גווניה, הדינמיים והציבוריים. הוא גם היה נואם באופן שהקשיבו לדבריו, והיה מושך בעט סופרים. תמיד היה עשיר ברעיונות ושופע פניני מחשבה למכביר.
ר' יעקב היה איש של חידושים. לבו היה פתוח תמיד לכל רעיון חדש ואזנו קשובה למתרחש סביבו ולכל חידוש ולו גם הזעיר ביותר.
הוא עצמו איש צנוע וענו החי בתנאי דוחק וצמצום ביותר. פשטותו וצניעותו הם לשם דבר, מכריו אומרים עליו כי זה אופיו, וגם בבית הכנסת הרי מקום מושבו הוא בסוף המחנה, מתוך צניעות וענווה יתירה. את כל עבודתו ופעילותו הציבורית הוא מנהל לבדו, ללא מערכת משומנת של משרדים, עוזרים ומזכירים.
הרב פלס עסק רבות בהפצת הקריאה הגדולה של "בית יעקב נלכו ונלכה באור ה'" - פסוק שהאמין כי יכול להעיר ולהצית שלהבות בלבבות רבבות ישראל באשר הם. הוא תמיד זעק והתריע, לעורר את הלבבות. "עלינו לכבות את השריפה באופן של ‘עשו כל אשר ביכולתכם'" - אמר פעם הרב פלס - "וכפי שכתב לי הרבי "אפילו מאה פעמים בלי גוזמא".
את דבריו אלו פירסם כבר מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים. הוא קרא לכל העם לצאת משאננותו, לפקוח את העינים ולמצוא את האמת של חיי התורה והמצוות ולהתקדש אל אור היהדות והחסידות.
הרב פלס אף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי מה"מ, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו "אחרי מלחמת יום הכפורים" שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו.
מעניין כי בספרו זה רמז הרב פלס כבר אז, לפני עשרות שנים, על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ"ש חסידי חב"ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על-ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם.
לפני ג' תמוז תשנ"ד אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: "מאחר שזכינו בדורנו זה לנשמה כה גדולה, בבחינת ‘לך דומיה תהלה', יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב"ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני הקב"ה שיזרז את התגלותה של נשמה זו..."
בשנת תשמ"ח, זמן קצר לאחר פטירתה של הרבנית חיה מושקא ע"ה, עמד הרב פלס בהתוועדות הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות...
פטירתו
בכ"ב שבט תשס"ג - שבת קודש פרשת ‘יתרו', השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב'בית מנחם' בכפר חב"ד. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב חיים לוי יצחק גינזבורג שי', שם התגורר, כדי לנוח מעט. הוא עלה על משכבו, נרדם ולא התעורר.
משפחתו
בנו:
- הרב טוביה פלס מכפר-חב"ד.
חתניו:
- הרב שלמה זלמן לבקיבקר - מראשי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב אברהם גולדברג ע"ה - ממנהלי 'בית חנה' בצפת.
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - משפיע ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- הרב מנחם פרלשטיין כפר-חב"ד - יו"ר ארגון "אור חב"ד"-את"ה המרכזי באה"ק.
חיבוריו
- על הרי גליל
- אחרי מלחמת יום הכיפורים