עצמות ומהות: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "גם כן" ב־"גם כן ") |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
אור אין סוף (או בראשי תיבות 'אוא"ס') הוא הארה המתגלה מ'עצמות ומהות' של הבורא (באופן רצוני ולא מוכרח), ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. אור האין סוף הוא מחובר תמיד למקורו, דומה למקורו, אין בו שינוי, הוא אינו מציאות לעצמו ומאיר באופן פסיבי. | אור אין סוף (או בראשי תיבות 'אוא"ס') הוא הארה המתגלה מ'עצמות ומהות' של הבורא (באופן רצוני ולא מוכרח), ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. אור האין סוף הוא מחובר תמיד למקורו, דומה למקורו, אין בו שינוי, הוא אינו מציאות לעצמו ומאיר באופן פסיבי. | ||
התפשטותו של האור היא גם כן אין סופית בכל פרטיה ואין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותה. | התפשטותו של האור היא גם כן אין סופית בכל פרטיה ואין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותה. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שמות ה']] | [[קטגוריה:שמות ה']] | ||
גרסה מ־01:45, 14 במרץ 2014
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
עַצְמוּת וּמַהוּת הוא כינוי בו נתכנה בספרי הקבלה ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מכל יכולת תפיסה אנושית בהסתייגות מלאה גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה)!
מציאותו של הבורא היא המציאות הראשונה בעולם ("קדמון") ולא קדם אותו שום סוג מציאות. לכן מציאותו היא גם מוכרחת מצד עצמה ולא מצד גורם חיצוני. בשונה משאר הנבראים, שיתכן והם נמצאים ויתכן שלא ("אפשרי המציאות") מציאותו של הבורא היא מוכרחת מצד עצמו ("מחוייב המציאות")[1]
לגבי מהותו ועצמותו של הבורא נאמר כי "אני הוי"ה לא שיניתי", שכשם שהוא יתברך מצוי בעליונים כך הוא ממש בשוה בתחתונים. שלגבי עצמותו ומהותו אין כל הגילויים בעולמות, ואפילו באור אין סוף שלפני הצמצום תופסים מקום ח"ו, ואפילו לא כטיפה באוקיינוס.
הזהירות בכינוי הזה הוא שיא השיאים בכל הקשור להפשטת המושגים בתורת הקבלה והחסידות. אין עוד כינוי מופשט כמו זה. מסופר פעם על המשפיע ר' זלמן משה היצחקי שדחק באחד מגדולי חסידי חב"ד בתל אביב הרב משה גוראריה שיסביר לו "מה זה עצמות". ההוא כמובן טען חזור וטעון ש"עצמות - אי אפשר להסביר!". אך הוא הפציר בו ללא הרף שבכל זאת יגיד משהו. לבסוף נענה הצעיר וניסה להגיד משהו. כשרק פתח הוא את פיו, סטר לו ואמר לו "אתה רוצה להסביר מה זה עצמות?!"...[2].
אנקדוטה זו מתארת את הקונפליקט הקלאסי של הכינוי; מצד אחד הכינוי הינו בעל משמעות מסויימת כשבעצם היא בו זמנית גם מופשטת בעליל.
אין סוף
עצמותו ומהותו של הבורא היא אין סופית ולכן יש להחיל עליו את התכונות הבאות:
א. נמצא בכל מקום - כיוון ש'עצמות' הוא 'מחויב המציאות' אם כן לא יכולה להתקיים שום מציאות מבלי ש'עצמות' נמצא בה, ממילא כל מקום שקיים, גם 'עצמות' נמצא בה.
ב. אינו מוגדר ומוגבל כלל - כל הגדרה מגבילה את המוגדר למסגרת כלשהי והיא נעשית על ידי גורם שקדם וזה לא שייך לומר על 'עצמות', וכן כל השגה שהיא אינה שייכת לגבי עצמותו ית', על כן כאשר אנו מתארים אותו בתואר כל שהוא ענינה שלילת ההפך וההגבלה.
ג. מציאותו שונה - כיון שרק ה'עצמות' הוא היחיד ש'מחויב המציאות', ממילא יש פער של 'אין ערוך' בין הנמצאים שמציאותם רק 'אפשרית' לבין ה'עצמות'.
אור אין סוף
| ערך מורחב – אור אין סוף |
אור אין סוף (או בראשי תיבות 'אוא"ס') הוא הארה המתגלה מ'עצמות ומהות' של הבורא (באופן רצוני ולא מוכרח), ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. אור האין סוף הוא מחובר תמיד למקורו, דומה למקורו, אין בו שינוי, הוא אינו מציאות לעצמו ומאיר באופן פסיבי.
התפשטותו של האור היא גם כן אין סופית בכל פרטיה ואין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותה.
הערות שוליים
- ↑ ראש אמנה להאברבנאל, פרק ו'
- ↑ חסידים בוערים בנחלת בנימין
