אברהם אבא זליגסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
(משפחתו)
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 2: שורה 2:
הרב '''אברהם אבא זליגסון''' היה חסיד נלהב, רופא השכונה.
הרב '''אברהם אבא זליגסון''' היה חסיד נלהב, רופא השכונה.


נולד בעיר קרקוב בשנת [[תרס"ז]], לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן, מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו רבי [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]. ר' מיכאל-אהרן זכה לארח את ה[[אדמו"ר מוהריי"צ]] בביתו בקרקוב, בסביבות שנת הולדתו של בנו, אברהם-אבא.  
נולד בעיר קרקוב בשנת [[תרס"ז]], לאביו החסיד הרב מיכאל אהרן, מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו רבי [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]. ר' מיכאל-אהרן זכה לארח את ה[[אדמו"ר מוהריי"צ]] בביתו בקרקוב, בסביבות שנת הולדתו של בנו, אברהם-אבא.  


ר' אברהם-אבא החל ללמוד ענייני [[רפואה]] בעיר [[ווילנא]] וגמר לימודיו בהצלחה רבה ועד שכבר נחשב לרופא מומחה לפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה אצל הרבי הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]].
ר' אברהם-אבא החל ללמוד ענייני [[רפואה]] בעיר [[ווילנא]] וגמר לימודיו בהצלחה רבה ועד שכבר נחשב לרופא מומחה לפני מלחמת העולם השנייה. הוא זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה אצל הרבי הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]].
שורה 8: שורה 8:
בעת [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] שהה בעיר [[שנגחאי]] ב[[סין]] ביחד עם תלמידי תמימים שנמלטו מאיזור הקרבות. במסגרת תפקידו זכה להציל יהודים רבים ממגיפות וממחלות. אחרי המלחמה, הגיע ל[[ארה"ב]]. אחרי שקיבל תעודת רופא בארה"ב, הודיע לרבי הריי"צ, שענה במכתב [[ברכה]] להצלחתו במקצוע זו.
בעת [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] שהה בעיר [[שנגחאי]] ב[[סין]] ביחד עם תלמידי תמימים שנמלטו מאיזור הקרבות. במסגרת תפקידו זכה להציל יהודים רבים ממגיפות וממחלות. אחרי המלחמה, הגיע ל[[ארה"ב]]. אחרי שקיבל תעודת רופא בארה"ב, הודיע לרבי הריי"צ, שענה במכתב [[ברכה]] להצלחתו במקצוע זו.


בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש [[הרבי]] ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו וד"ר זליגסון היה מקורב מאוד בבית רבי, עד שגם ב[[י' שבט]] [[תש"י]], ר' אברהם-אבא היה ה"ישראל" בעת ההסתלקות (הכהן והלוי היו החסידים הרב [[שלום בער אייכהורן]] והרב [[שמואל לוויטין]]).
בשנותיו האחרונות של הרבי הריי"צ, ביקש [[הרבי]] ממנו להצטרף אליו לביקוריו אצל חותנו וד"ר זליגסון היה מקורב מאוד בבית רבי, עד שגם ב[[י' שבט]] [[תש"י]], ר' אברהם-אבא היה ה"ישראל" בעת ההסתלקות (הכהן והלוי היו החסידים הרב [[שלום בער אייכהורן]] והרב [[שמואל לוויטין]]).


מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.
מאז נהיה 'דוקטור זליגסון' לרופא בית הרב, הן בבית הרבי והרבנית והן אצל [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.
שורה 18: שורה 18:
הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור ב[[תורה שבכתב]] או ב[[תורה שבעל פה]]. כשהרבי ראה את התניא, ביקש את הספר מהרופא. וכהיום, התניא נמצא בספריית [[אגודת חסידי חב"ד]].
הרב זליגסון היה לומד הרבה שעות בכל לילה. וכפי שהעיד הרבי עליו שהוא "הצנע לכת", והיו רק אחדים מאנ"ש שדיבר אתם בלימוד. הוא כתב הערות לתניא, בציינו לכל ביטוי מקור ב[[תורה שבכתב]] או ב[[תורה שבעל פה]]. כשהרבי ראה את התניא, ביקש את הספר מהרופא. וכהיום, התניא נמצא בספריית [[אגודת חסידי חב"ד]].


נפטר ב[[כ"ה בשבט]] ה'[[תשמ"ט]]. לאחר פטירתו הוציא בנו הרב מיכאל אהרן ספר זכרון על שמו [[אברהם אבא הרופא]].
נפטר ב[[כ"ה בשבט]] ה'[[תשמ"ט]]. לאחר פטירתו הוציא בנו הרב מיכאל אהרן ספר זכרון על שמו [[אברהם אבא הרופא]].


ב[[כ"ה שבט]] [[תשע"ב]] נוסד אתר לזכרו.
ב[[כ"ה שבט]] [[תשע"ב]] נוסד אתר לזכרו.
19,137

עריכות