סרטיפיקט: הבדלים בין גרסאות בדף
(כיתוב) |
(אני חושב שככה עדיף) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סרטיפיקט.jpg|שמאל|ממוזער|200px| | [[קובץ:סרטיפיקט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]] | ||
[[קובץ:סרטיפיקט 2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]] | [[קובץ:סרטיפיקט 2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]] | ||
[[קובץ:סרטיפיקט 3.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]] | [[קובץ:סרטיפיקט 3.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שלושה עמודים מדרכון משפחתי ובו חותמות המתארות את מסלול הגעת מעפילים מהקזבק מרומניה לארץ ישראל: בתמונה העליונה תמונת ויזה מטעם ממשלת המנדט הבריטי המקציבה כשלושה שבועות להגעה מ[[טורקיה]] ל[[ארץ ישראל]]. בצדה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט ב[[סוריה]] בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר ב{{קישור אם קיים|סוריה}}-[[לבנון]] מטעם ממשלת [[צרפת]]; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה ב[[ארץ ישראל]] מטעם ממשלת המנדט.]] | ||
'''סרטיפיקט''' בתרגום מילולי - תעודה, הוא אשרת עלייה ל[[ארץ ישראל]] בתקופת שלטון הבריטים. הסרטיפיקטים היו מוגבלים בכמות וניתנו במכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה ה[[ציונות|ציונית]]. | '''סרטיפיקט''' בתרגום מילולי - תעודה, הוא אשרת עלייה ל[[ארץ ישראל]] בתקופת שלטון הבריטים. הסרטיפיקטים היו מוגבלים בכמות וניתנו במכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה ה[[ציונות|ציונית]]. | ||
גרסה מ־01:13, 12 במרץ 2014
סרטיפיקט בתרגום מילולי - תעודה, הוא אשרת עלייה לארץ ישראל בתקופת שלטון הבריטים. הסרטיפיקטים היו מוגבלים בכמות וניתנו במכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית.
בימים הקשים שחסידים נענקו תחת השלטון הקומוניסטי ברוסיה השתדל הרבי הריי"צ להשיג 'סרטיפיקטים' רבים ככל האפשר עבור חסידים, כדי להקל עליהם את היציאה מרוסיה.
רקע
ה'סרטיפיקט' נולד בעקבות טענות הערבים על פגיעה בפרנסתם על ידי העולים היהודיים. שר המושבות הבריטי, וינסטון צ'רצ'יל, פרסם מסמך שכונה "הספר הלבן" הקובע כי העלייה היהודית תוגבל למכסה אותה תהיה מסוגלת הארץ לקלוט מבחינה כלכלית.
הקבוצות הזכאיות לקבלת סרטיפיקט היו:
- בעלי הכשרה מקצועית חיונית.
- סטודנטים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה.
- זכאי איחוד משפחות.
- בעלי אמצעים אשר חויבו לשלם לבריטים לפחות 1,000 ליש"ט כדי לקבל סרטיפיקטים מחוץ למכסה.
המאמצים להשגת הסרטיפיקט
בזמן השלטון הקומוניסטי הייתה היציאה מרוסיה כמעט בלתי אפשרית, ורק בודדים הצליחו לקבל אישורי יציאה. מי שהיה ברשותו סרטיפיקט קיבל בקלות יותר, ובשל כך הרבי הריי"צ עשה מאמצים רבים להשיג סרטיפיקטים.
באגרת מיוחדת מג' באייר תרצ"ד, כותב הרבי לר' שניאור זלמן שניאורסאהן, מעסקני חב"ד ברוסיה באותה תקופה, על הקשיים בהשגת הסרטיפיקטים:
מצב בריאותי לא ירשני לעשות נסיעות הדרושות, וגם בכמה ענינים אין זה לפי האפשרי לי - והאחד המיוחד שיכול לעשות בזה הוא חתני הרש"ג שי' אשר גם בהדברים שאעסוק אני יודרש לו במדה ידועה למלאות שליחותי וישנם דברים שהוא בעצמו צריך לעשות והכל כרוך בהוצאות נסיעה לפאריז לונדון וגם לארץ הקודש ת"ו להתראות על אתר ולדבר עם מי שנצרך לטעון בשביל השגת סערטיפקאטין וגם לידע אפשרות ההסתדרות בשם
— אגרות קודש, חלק ג' אגרת תשיח
ר' שניאור זלמן השיב לרבי כי המצב קשה עוד יותר, וחלק מההצעות שהוצעו לא יהיה קל לבצען.
הרש"ג בשליחות הרבי הריי"צ
בתחילת שנת תרצ"ה נסע הרש"ג עם רעייתו לארץ הקודש, ולאחר שמחת תורה קיים אסיפה יחד עם הרב שלמה יוסף זווין[1] והרב שלמה אהרונסון[2].
באסיפה דנו כיצד יהיה ניתן להוציא יהודים מברית המועצות. אחת ההצעות שעלו הייתה לארגן רשימה של היהודים שומרי תורה ומצוות שניתן להציגם כאנשים עובדים, וכך לקבל עבורם סרטיפיקט. את מימון הנסיעות חשבו לבקש מארגון הג'וינט. כדי לרכך את עמדת הממשלה הרוסית חשבו להפעיל לחץ דיפלומטי כבד, כדי שהממשל יאשר עליה של מאות יהודים.
את הכנת הרשימה חשבו להפקיד בידי הרב שניאור שניאורסאהן, אך הרב זווין חשש מפרסום יתר והעדיף שליחת שלוחים חשאיים לתוך רוסיה.
את ההצעות השונות העלה הרב זווין על הכתב ושלח לרבי הריי"צ. הרבי הריי"צ השיב שהרעיון טוב, רק שצריך לראות מאיפה להשיג את מימון הפרוייקט. הרבי ביקש שיסדרו תוכנית עבודה תחת ועד מקומי, ושהכול יעלה על הכתב על ידי הרב זווין.
פעילות הועד הצליחה, ועשרות חסידים קיבלו סרטיפיקט ולאחר מכן אישור יציאה, בהצגתם כרבנים. בחודש מר חשוון, שנת תרצ"ה שיגר הרבי הריי"צ מכתב לרב חיים יוסף רוזנבלום בריגא, בה הוא מבשר כי הצליח להשיג כמות סרטיפיקטים וכעת נותרה בעיית מימון הנסיעה והנפקת הדרכונים. הרבי מבקש מהרב רוזנבלום שיגש לדבר עם ד"ר ראזין, יו"ר הג'וינט ברוסיה, ויקבל ממנו את הכסף שהבטיח לסייע. את הכסף מבקש הרבי לשלוח לר' חנוך הענדל הבלין מירושלים, מנהל ישיבת תורת אמת, או לתל אביב לרש"ג[3]
כעבור מספר שבועות נעצר הרב רוזנבלום יחד עם עוד שלושה מחשובי החסידים, ר' משה גוראריה, ר' שמר'ל גוראריה ור' בערל חסקינד. ארבעתם התגוררו בריגא וניהלו מערכת עניפה של משלוח חבילות מזון לחסידים התקועים ברוסיה, בעידוד הרבי הריי"צ. ממשלת לטביא לא ראתה את הפעילות בעין חיובית, וזאת עצרה אותם.
לאחר מספר ימים שוחררו בערבות כספית גבוהה. בשל היותם נתינים זרים דרשה הממשלה את גירושם מהמדינה לצמיתות, או מעצר ממושך. הרבי הריי"צ הורה להם לקבל את גזירת הגירוש, ולעלות לארץ ישראל. כעת החל הרש"ג לדאוג עבורם לסרטיפיקטים, ולצורך כך פעל באינטנסיביות רבה מול משרדי אגודת ישראל בירושלים, משרדי הרבנות הראשית לישראל, ומול מחלקת העליה הבריטית.
| " | כ"ב טבת תרצ"ה 28.12.1934
מעלת כבוד מנהל מחלקת העליה ירושלים מעלת כבודו הרב בער חסקינד, רב בעיר ריגא, לאטויא, ידוע לנו שהוא הנהו רב בפועל, ואנו מבקשים לתת לו ולמשפחתו את הרשיון לעלות לארץ ישראל. הרב הנ"ל ימשיך להיות רב גם בארץ ישראל ואנו אחראים שהוא לא יפול למשא על הציבור. אנו מצרפים בזה את כתב התחייבותנו כחוק |
" |
– מכתב "אגודת ישראל" למנהל מחלקת העליה, לבקשת קבלת סרטיפיקט לרב בערל חסקינד | ||
בתחילה פנה ל"אגודת ישראל". כמו כן ר' מרדכי דובין, מעסקני חב"ד בלטביה, ו'ועד העיר לקהילות האשכנזים' (העדה החרדית), פנו אליהם במכתב בבקשה לסייע לחסידים. ר' משה פרוש, מ"אגודת ישראל", שלח בקשה מטעם ה'אגודה' למנהל מחלקת העליה בבקשה לקבלת הסרטיפיקטים.
כשראה הרש"ג שבקשתם של "אגודת ישראל" עדיין לא נענתה, פנה בהוראת הרבי הריי"צ לרב קוק, רבה הראשי של ארץ ישראל, בבקשה לסיוע בהשגת הסרטיפיקטים. הרב קוק שלח בקשה גם הוא, וכשהרש"ג ראה שהזמן הולך וקצר, פנה בעצמו אל מחלקת העליה וביקשם לאשר בדחיפות את הבקשות שהוגשו על ידי הרבנות הראשית. השתדלנות הצליחה, והאישורים התקבלו, ומיד נשלחו לריגא.
לאחר חצי שנה, בחודש אייר, שלח הרב זווין מכתב לרבי הריי"צ בו הוא כותב כי נוצרו קשיים חדשים, כיוון שהשלטון הבריטי דורש מעתה אישור כי מקבל הסרטיפיקט ישמש ברבנות בפועל.
במהלך השנים תרצ"ה עד תרצ"ז הצליחו להשיג עוד סיקריפטים עבור קרוב למאה משפחות אנ"ש[4].
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, מאמצי הרבי הריי"צ להשגת סרטיפיקט, בית משיח, גיליון 874.
הערות שוליים
- ↑ מחשובי רבני חב"ד באותה תקופה, ויצא בעצמו מרוסיה חודשים ספורים קודם לכן. התעסק רבות למען יהודי רוסיה.
- ↑ רבה של קייב בעבר, ורבה של תל אביב בזמן הפגישה. עמד בקשר עם אדמו"רי חב"ד וסייע רבות למען יהודי רוסיה.
- ↑ אגרות קודש, חלק י"א אגרת ד'ד.
- ↑ לפי הערכת ר' שלום בער לוין בספר "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית".