אריאל שרון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (בעבודה) |
(שמירת ביניים בשביל יתר ביטחון...) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]] והיה ידיד אמת של החסידות. | במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]] והיה ידיד אמת של החסידות. | ||
במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. ביקר פעמים רבות ב[[כפר חב"ד]], ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. | == פעילותו הצבאית == | ||
{{פרק חסר}} | |||
== פעילותו הפוליטית == | |||
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ב[[יהודה ושומרון]]. | |||
לאחר הבחירות בשנת [[תשמ"א]] התמנה לשר הביטחון, וב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ב]] פינה את [[חבל ימית]]. מספר חודשים לאחר מכן יזם את [[מבצע שלום הגליל]] שנועד לביעור קיני הטרור בדרום לבנון. בתחילה נועדו כוחות צה"ל לא להיכנס מעבר ל-40 ק"מ מהגבול (טווח ירי הקטיושות שנורה ל[[קריית שמונה]], אך בפועל הגיעו הכוחות עד ל[[ביירות]] בניסיון לחסל את קיומו של אש"ף בלבנון. המבצע בפועל ארך מעל לשלוש שנים. | |||
במהלך שהות צה"ל בביירות ערך ארגון לבנוני שזכה לתמיכת מדינת ישראל, טבח במחנות פליטים של פלסטינים. האשמה הוטחה כלפי שרון שהכניס את כוחות הארגון אל מחנות הפליטים, ובעקבות כך הודח מתפקידו ונשאר בממשלה כשר בלי תיק. | |||
בכנסת האחת עשרה בראשות [[יצחק שמיר]] נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת [[תשמ"ח]] רכש בית ברובע המסולמי של [[העיר העתיקה ירושלים|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה. | |||
בשנת [[תש"נ]] התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי [[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] לאחר [[נפילת מסך הברזל]] כפי שניבא [[הרבי]], בתחילה ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ז]], ומאוחר יותר ב[שנת [[תשמ"ו]] כשהחל לפעול לבניית שיכונים לעולים החדשים כמו [[נחלת הר חב"ד]]. | |||
== קשריו עם הרבי == | |||
קשריו של שרון עם [[הרבי]] החלו בשנת [[תשכ"ז]], שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]], כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9381&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אגרות קודש כרך כה ט'שפא].}}. | |||
בביקורו אצל הרבי בשנת [[תשמ"ח]], אמר לו הרבי כי כתוב ב[[תורה]] "וישבתם לבטח ב[[ארץ ישראל|ארצכם]]", וצריך לשמוע לדברי התורה בכל דבר, ועל אחת כמה וכמה בדבר הנוגע לביטחון כל ישראל. הוא אמר לרבי שיחזק את היהודים בארץ, והרבי הגיב: "...בקיום [[מצוות|מצוות התורה]]"... אך כתוב וישבתם לבטח בארצכם, לא כתוב בארץ.. כשהוסיף לבקש בפעם שלישית מהרבי שיחזק את ידי היהודים, הרבי אמר לו כי [[יהודי]] הינו אדם [[כפירה|הכופר]] ב[[עבודה זרה]], ועבודה זרה אין הכוונה רק בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר ליהודים ול[[הר סיני]] הוא כופר בו ובלי להיכנס לשקליא וטריא{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1245 וידאו מהביקור] {{וידאו}}{{אינפו}}}}. | |||
{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14768 מכתבו לרבי עם ניתוח גרפולוגי].}}. | |||
במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. ביקר פעמים רבות ב[[כפר חב"ד]], ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], שאף היה קרוב משפחתו. | |||
בשנת [[תשס"א]] ביקר ב[[הר הבית]], בעקבות הביקור פרצה אינתיפאדה מצד הערבים שראו בכך התגרות. באותה שנה נבחר לכהן כראש הממשלה. | בשנת [[תשס"א]] ביקר ב[[הר הבית]], בעקבות הביקור פרצה אינתיפאדה מצד הערבים שראו בכך התגרות. באותה שנה נבחר לכהן כראש הממשלה. | ||
| שורה 26: | שורה 44: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראשי ממשלת ישראל}} | {{ראשי ממשלת ישראל}} | ||
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|שרון אריאל]] | [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|שרון אריאל]] | ||
גרסה מ־05:02, 12 בינואר 2014
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מר אריאל (אריק) שרון (ה' באדר תרפ"ח-י' שבט ה'תשע"ד) היה אלוף בצה"ל, חבר כנסת מטעם הליכוד, שר וראש ממשלה במדינת ישראל. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, מקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם במלחמת העצמאות, מבצע סיני, מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. כשר ביטחון הוביל את מלחמת לבנון הראשונה ומבצע חומת מגן. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון ארץ ישראל השלימה ולחם ליישב את אזור יהודה ושומרון, עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת תשס"ה חל מפנה בעמדותיו והכריז על תוכנית ההתנתקות שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות ההתנגדות הגדולה מצד העם. כחצי שנה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, בשנת תשס"ו, עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד לפטירתו בי' בשבט תשע"ד.
במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם הרבי, ואף נפגש עמו ביחידות מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של חב"ד והיה ידיד אמת של החסידות.
פעילותו הצבאית
פעילותו הפוליטית
לכנסת נכנס לראשונה בשנת תשל"ג אז פרש מצה"ל והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה יצחק רבין. בתשל"ז הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של מנחם בגין. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.
לאחר הבחירות בשנת תשמ"א התמנה לשר הביטחון, ובחודש ניסן תשמ"ב פינה את חבל ימית. מספר חודשים לאחר מכן יזם את מבצע שלום הגליל שנועד לביעור קיני הטרור בדרום לבנון. בתחילה נועדו כוחות צה"ל לא להיכנס מעבר ל-40 ק"מ מהגבול (טווח ירי הקטיושות שנורה לקריית שמונה, אך בפועל הגיעו הכוחות עד לביירות בניסיון לחסל את קיומו של אש"ף בלבנון. המבצע בפועל ארך מעל לשלוש שנים. במהלך שהות צה"ל בביירות ערך ארגון לבנוני שזכה לתמיכת מדינת ישראל, טבח במחנות פליטים של פלסטינים. האשמה הוטחה כלפי שרון שהכניס את כוחות הארגון אל מחנות הפליטים, ובעקבות כך הודח מתפקידו ונשאר בממשלה כשר בלי תיק.
בכנסת האחת עשרה בראשות יצחק שמיר נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת תשמ"ח רכש בית ברובע המסולמי של העיר העתיקה בירושלים כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה.
בשנת תש"נ התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי יהודים מרוסיה לאחר נפילת מסך הברזל כפי שניבא הרבי, בתחילה בו' בתשרי תשכ"ז, ומאוחר יותר ב[שנת תשמ"ו כשהחל לפעול לבניית שיכונים לעולים החדשים כמו נחלת הר חב"ד.
קשריו עם הרבי
קשריו של שרון עם הרבי החלו בשנת תשכ"ז, שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. בחודש תשרי תשכ"ח, כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו במלחמת ששת הימים[1].
בביקורו אצל הרבי בשנת תשמ"ח, אמר לו הרבי כי כתוב בתורה "וישבתם לבטח בארצכם", וצריך לשמוע לדברי התורה בכל דבר, ועל אחת כמה וכמה בדבר הנוגע לביטחון כל ישראל. הוא אמר לרבי שיחזק את היהודים בארץ, והרבי הגיב: "...בקיום מצוות התורה"... אך כתוב וישבתם לבטח בארצכם, לא כתוב בארץ.. כשהוסיף לבקש בפעם שלישית מהרבי שיחזק את ידי היהודים, הרבי אמר לו כי יהודי הינו אדם הכופר בעבודה זרה, ועבודה זרה אין הכוונה רק בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר ליהודים ולהר סיני הוא כופר בו ובלי להיכנס לשקליא וטריא[2].
[3].
במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. ביקר פעמים רבות בכפר חב"ד, ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב שלמה מיידנצ'יק, שאף היה קרוב משפחתו.
בשנת תשס"א ביקר בהר הבית, בעקבות הביקור פרצה אינתיפאדה מצד הערבים שראו בכך התגרות. באותה שנה נבחר לכהן כראש הממשלה.
בשנת תשס"ד נבחר שנית לראש ממשלת ישראל. אז החל במהלכיו המסוכנים, וביצע את תוכנית ההתנתקות במהלכה גורשו יהודים מגוש קטיף והשליטה באיזור עזה נמסרה לידי הערבים. זמן קצר לאחר שיזם את התוכנית הוא לקה באירוע מוחי, ויש[4] הרואים זאת כעונש משמיים[5], למרות שדעת הרבי היא שאין לעשות חשבונות של עונשי שמים[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים
- הרבי מציל את שרון מחטיפת מטוס
- משלחת חב"ד אצל ראש הממשלה שרון
- הרבי המליץ לשרון: אל תיכנס לפוליטיקה
- נזכרים באריק של פעם - מתוך כתבה בעיתון 'משפחה'
- מכתב הרבי לאריאל שרון
הערות שוליים
| ראשי ממשלות ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |