מסכת מועד קטן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
בין השאר מובא בפרק השלישי{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=12&daf=27&format=text דף כז].}}:  
בין השאר מובא בפרק השלישי{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=12&daf=27&format=text דף כז].}}:  


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, והיו עניים מתביישים התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים. תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים, מתביישין התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה בכליכה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים, והיו חולי מעים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של חולי מעים '''חיים'''. בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות '''חיות''' מתביישות, התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות. בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין '''חיים''' מתביישין, התקינו שיהו מטבילין על גב הכל מפני כבודן של זבין חיים. בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, והיו עניים מתביישים, התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים. תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים ב[[זכוכית]] לבנה ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים, והיו חולי מעים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של חולי מעים '''חיים'''. בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות '''חיות''' מתביישות, התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות. בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין '''חיים''' מתביישין, התקינו שיהו מטבילין על גב הכל מפני כבודן של זבין חיים. בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.}}


מבאר הרבי, כי כל התקנות המפורשות בגמרא זו היא בשביל הקרובים של המת החיים, ולא בשביל המת. גם כן לענין התקנה של כיסוי פני המת, הרבי{{הערת שוליים|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=d4bc182f-36fb-4cfb-9d97-2109f262830d&st=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=150 חוברת קכ"ז].}} מסביר, כי תחלת התקנה לכסות פני העניים, הוא, מפני שפניהם מושחרים, והוי כמו נרקב{{הערת שוליים|סנהדרין מו, ב.}} דהוי בזיון להמת  
מבאר הרבי, כי כל התקנות המפורשות בגמרא זו היא בשביל הקרובים של המת החיים, ולא בשביל המת. גם כן לענין התקנה של כיסוי פני המת, הרבי{{הערת שוליים|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=d4bc182f-36fb-4cfb-9d97-2109f262830d&st=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=150 חוברת קכ"ז].}} מסביר, כי תחלת התקנה לכסות פני העניים, הוא, מפני שפניהם מושחרים, והוי כמו נרקב{{הערת שוליים|סנהדרין מו, ב.}} דהוי בזיון להמת  

גרסה מ־18:49, 20 באוקטובר 2013

במסכת מועד קטן יש 3 פרקים ו27.5 דפים. המסכת עוסקת בדיני חול המועד.

בפרק השלישי "ואלו מגלחין", מובאים הרבה מדיני אבילות, הקשורים לאבל שלא יכול היה להתגלח לפני המועד, והרבה הלכות אחרות הקשורים לכך, ולכן מובא בשולחן ערוך כי מותר ללמוד פרק זה בתשעה באב. יש אף הנוהגים ללמוד את המסכת בימי בין המצרים[1].

בין השאר מובא בפרק השלישי[2]:

תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, והיו עניים מתביישים, התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים. תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים, והיו חולי מעים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של חולי מעים חיים. בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות חיות מתביישות, התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות. בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין חיים מתביישין, התקינו שיהו מטבילין על גב הכל מפני כבודן של זבין חיים. בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.

מבאר הרבי, כי כל התקנות המפורשות בגמרא זו היא בשביל הקרובים של המת החיים, ולא בשביל המת. גם כן לענין התקנה של כיסוי פני המת, הרבי[3] מסביר, כי תחלת התקנה לכסות פני העניים, הוא, מפני שפניהם מושחרים, והוי כמו נרקב[4] דהוי בזיון להמת ולקרוביו החיים. ולכן אי אפשר לגלות פני הכל, ובהכרח לכסות פני העניים המושחרים, כדי שלא לבייש אותם ואת קרוביהם, ומשום זה הוצרכו לכסות גם פני העשירים, כדי שלא לבייש העניים החיים, וכך גם מובא בשולחן ערוך[5].

וגם לענין תכריכין, שעל זה אמרו שם ״בראשונה היתה הוצאת המת בתכריכין טובים קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן״ — לכאורה הפשט הוא, דכדי שלא יהיה קשה הוצאת המת לקרוביו, נהג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, והיינו, שהתקנה היא לא כדי למנוע זלזול המתים שמניחים אותם ובורחים, אלא בשביל הקרובים החיים, שהוצאת המת לא תהיה קשה עליהם. ורק במאמר המוסגר מצייר עד כמה היתה קשה עליהם, עד שהיו מניחין ובורחין.

ביאורי הרבי

ביאורי הצמח צדק

הערות שוליים

  1. הרבי, בשיחה פרשת דברים שנת תשכ"ט.
  2. דף כז.
  3. רשימות חוברת קכ"ז.
  4. סנהדרין מו, ב.
  5. סימן שנ"ג ס"א.