נסיעה לרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מ (הוספת קישורים פנימיים לרבע הערך - נדרשת עריכה כללית קלה.) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תוכן הנסיעה== | ==תוכן הנסיעה== | ||
הנסיעה לרבי החלה כבר אצל [[הבעל שם טוב]] בדור הראשון של התייסדות תנועת החסידות, והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{ | הנסיעה לרבי החלה כבר אצל [[הבעל שם טוב]] בדור הראשון של [[התייסדות תנועת החסידות]], והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{מקור}}. | ||
הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר | הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר ה[[פנימיות|פנימי]] וה[[נפש]]י בין החסיד לרבי, והיא אחת מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה| | ||
מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן | מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ה[[הלכה|הלכתי]] ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו ב[[חג]]י ישראל וב[[מועדים|מועדיו]], אך דבר זה אינו חיוב ממש, ונוהגים להקל בזה.}}. | ||
החסידים מתייחסים לנסיעה לרבי כמצוות עליה לרגל{{הערה| | החסידים מתייחסים לנסיעה לרבי כמצוות [[עליה לרגל]]{{הערה|התייחסות דומה מצד [[הרבי]] ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מ[[כ"ח תשרי]] [[תש"ח]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ב' עמוד רנו). [[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת נח]], [[ו' חשון]] [[תשמ"ז]] (נדפס בסדרת ה[[התוועדויות (סדרת ספרים)|התוועדויות]] עמוד 465.}}, ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות ל[[עבודת ה']] במשך השנה כולה{{הערה|פתגם-צחות חסידי ידוע האומר: "רבי לא שנא – חייא מנין" – אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".}}. | ||
===אופן הנסיעה=== | ===אופן הנסיעה=== | ||
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי באמצעות הליכה | מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי באמצעות הליכה רגלית, כמו שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים. | ||
החסידים הסבירו את מעשיהם, שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה| | החסידים הסבירו את מעשיהם, שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|מסיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], (הודפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע).}}. | ||
==זמן הנסיעה== | ==זמן הנסיעה== | ||
===חודש תשרי=== | ===חודש תשרי=== | ||
לאורך הדורות הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי הוא בחודש תשרי, | לאורך הדורות הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי הוא בחודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר{{הערה|ראו קונטרס [[בית רבינו שבבבל]]}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו | [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באומרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן ימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}. | ||
לרבי הייתה קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד ל[[ז' מר חשון]], וכפי שהרבי התבטא{{הערה|ב[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] (הודפס ב[[התוועדויות (סדרת ספרים|התוועדויות (סדרת ספרים]] חלק א' עמוד 429.}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר, הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי . . שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד – גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, שאז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש, לביתו ולמקומו.}}. | |||
==כינוס השלוחים== | ==כינוס השלוחים== | ||
אלפי | אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], והזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא יחד עם [[כינוס השלוחים]] המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]]. | ||
יחד עם השלוחים, נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס, וזוכים להדרכת השליח. | יחד עם השלוחים, נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס, וזוכים להדרכת השליח. | ||
===י' שבט=== | ===י' שבט=== | ||
לקראת יום הבהיר י"א שבט, יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים תלמידי ישיבות חב"ד מכל יבשת אמריקה לשהות אצל הרבי, ומשתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות. | לקראת יום הבהיר [[י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים [[תמימים|תלמידי]] [[פורטל:ישיבות חב"ד]] מכל יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי, ומשתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות. | ||
===כ"ב שבט=== | ===כ"ב שבט=== | ||
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת כ"ב שבט, יום הסתלקותה של הרבנית | הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי. | ||
בכל שנה מגיעה קבוצה גדולה מ[[ארץ הקודש]] המאורגנת על ידי הרב [[אהרון אליעזר צייטלין]], ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]], ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות [[משפיע]]ים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]]. | |||
===חג השבועות=== | ===חג השבועות=== | ||
חג השבועות הוא הזמן העיקרי בו נושאים הרבנים החסידיים אל הרבי, משום שבשאר השנה הם צריכים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה, ורק בחג השבועות בו אין מצוות מיוחדות, מתאפשר להם הנסיעה אל הרבי. | [[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נושאים הרבנים החסידיים אל הרבי, משום שבשאר השנה הם צריכים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה, ורק בחג השבועות בו אין מצוות מיוחדות, מתאפשר להם הנסיעה אל הרבי. | ||
בעקבות זה, חג השבועות מכונה אצל החסידים בשם "חג המו"צים", על שם נסיעתם של המורי-צדק בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים, ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים לחג השבועות אל הרבי.}}{{הערה|[קישור לחב"ד אינפו קבלת פנים לרבנים].}}. | בעקבות זה, חג השבועות מכונה אצל החסידים בשם "חג המו"צים", על שם נסיעתם של המורי-צדק בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים, ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים לחג השבועות אל הרבי.}}{{הערה|[קישור לחב"ד אינפו קבלת פנים לרבנים].}}. | ||
גרסה מ־06:14, 1 במאי 2013
אחד מדרכי ההתקשרות העיקריות של חסיד לרבי הינה הנסיעה לרבי לעיתים מזומנות. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה, והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.
תוכן הנסיעה
הנסיעה לרבי החלה כבר אצל הבעל שם טוב בדור הראשון של התייסדות תנועת החסידות, והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"[דרוש מקור].
הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר הפנימי והנפשי בין החסיד לרבי, והיא אחת מדרכי ההתקשרות[1].
החסידים מתייחסים לנסיעה לרבי כמצוות עליה לרגל[2], ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות לעבודת ה' במשך השנה כולה[3].
אופן הנסיעה
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי באמצעות הליכה רגלית, כמו שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן שבית המקדש היה קיים.
החסידים הסבירו את מעשיהם, שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי[4].
זמן הנסיעה
חודש תשרי
לאורך הדורות הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי הוא בחודש תשרי, ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר[5].
אדמו"ר הרש"ב התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו בראש השנה הוא אצל הרבי, באומרו: "ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש" [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה בליובאוויטש, היכן ימצא אחרת]?![6].
לרבי הייתה קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד לז' מר חשון, וכפי שהרבי התבטא[7]: "נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר, הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי . . שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד – גם המשכו עד שבעה במרחשון"[8].
כינוס השלוחים
אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה בעבודת השליחות, והזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא יחד עם כינוס השלוחים המתקיים מידי שנה בסמיכות לראש חודש כסלו.
יחד עם השלוחים, נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס, וזוכים להדרכת השליח.
י' שבט
לקראת יום הבהיר י"א שבט, יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים תלמידי פורטל:ישיבות חב"ד מכל יבשת אמריקה לשהות אצל הרבי, ומשתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות.
כ"ב שבט
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת כ"ב שבט, יום הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, אשת הרבי.
בכל שנה מגיעה קבוצה גדולה מארץ הקודש המאורגנת על ידי הרב אהרון אליעזר צייטלין, ובמקביל, פועל ארגון 'בית מדרש לנשים' עם הקבוצות שמגיעות ל-770, ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי השכונה.
חג השבועות
חג השבועות הוא הזמן העיקרי בו נושאים הרבנים החסידיים אל הרבי, משום שבשאר השנה הם צריכים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה, ורק בחג השבועות בו אין מצוות מיוחדות, מתאפשר להם הנסיעה אל הרבי.
בעקבות זה, חג השבועות מכונה אצל החסידים בשם "חג המו"צים", על שם נסיעתם של המורי-צדק בקהילות אל הרבי[9][10].
הנסיעה בשאר מועדי השנה
חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, הינם חסידים בעלי משפחות, שלא מתאפשר להם לנסוע באמצע חודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה.
כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בנם, לחגוג את בר המצוה שלו אצל הרבי[11].
חסידים מספרים שכאשר המשפיע ר' מענדל פוטרפאס נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה, שהרי אם השאלה נשאלת בחודש כסלו, אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת בחודש תמוז, אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחודשי השנה.
ההכנות לנסיעה
לקראת הצ'רטר הראשון שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט[12] בו כתב את ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.
במכתב זה הרבי מורה לנוסעים להוסיף בלימוד תורת החסידות, ובפרט בלימוד מאמרים של הרבי אליו נוסעים. להוסיף בנתינת הצדקה למוסדות השייכים אל הרבי, ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים לרבי ולקשר אותם לרבי, באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי.
בעת הנסיעה עצמה, הרבי מורה לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של חומש תהלים ותניא, ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.
במקומום אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך התוועדות בקהילתם קודם הנסיעה ולאחריה.
ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה
הנסיעה לרבי תפסה מקום חשוב בהווי החסידי, ולאורך הדורות חיברו החסידים ניגונים שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.
תקעו בחודש
| ערך מורחב – נאשי קראמקי |
חסידי אדמו"ר האמצעי חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, שבחזרתם מביאים 'סחורה' מאמרים ששמעו אצל הרבי.
בסיומו של הניגון שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי", ו"שובה ישראל", שהינם פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת המאמרים הקשורים לחודש תשרי.
טייערע ברידער
|
| ערך מורחב – טייערע ברידער |
ניגון זה, נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם, ותוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי זו פרידה קצרה, עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.
מילות הניגון: טייערע ברידער! מיר וועלן זיך ווייטער זעהן, אַז דער אויבערשטער וועט געבן געזונט און לעבן, וועלן מיר פאָר'ן צום רבי'ן, מיר וועלן זיך ווייטער זעהן! [= אחים יקרים, אנחנו עוד נתראה. ה' יתן חיים ובריאות ונזכה לנסוע לרבי, אנחנו עוד נתראה!].
נייע זשוריצי כלאפצ'י
|
| ערך מורחב – ניע זשוריצי כלאפצ'י |
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי, ואדמו"ר הרש"ב ביאר את מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות, ולוקחים כח להמשך הדרך, כך גם בעבודת ה', צריך מידי פעם לנסוע לרבי, ולקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'[13]
הגבלות על הנסיעה
|
| ערך מורחב – תקנות ליאזנא |
לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי, והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.
בתקופת אדמו"ר הזקן התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה, פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.
ההגבלות הידועות שהרבי מנע חסידים מלהגיע כהוראה כללית, הינם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצורכה הלוואה מבלי לדעת מאיפה להחזיר את כספי ההלוואה[14].
הגרלות על נסיעה לרבי
|
| ערך מורחב – ועדת ההגרלה |
עידוד הנסיעה
החל משנת תשנ"ז פועל ארגון את"ה העולמי בשיתוף עם ארגון אש"ל הכנסת אורחים, לעידוד הנסיעה לרבי, וליצירת אפשרות כספית לנסיעה קולקטיבית של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות של קרן דוד דעה בחסות הרב שלום בער דרייזין.
כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פגמים וסיפורי חסידים הקשורים לנסיעה.
בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים הפונה בעיקר אל התמימים, ארגון התאחדות החסידי לקבלת פני משיח צדקנו פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן, ובאמצעות עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.
כמו כן יוזם הארגון מידי שנה התוועדות 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות בחודש תשרי אצל הרבי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חוברת הכנה לנסיעה לרבי בהוצאת את"ה העולמי
- תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי
- יחיאל אופנר מציג" תצוגת ציורי הנסיעה לרבי
- זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי
- רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים
- בתשרי צריך להיות אצל הרבי! - מאמר דעה של הרב זלמן לנדא
הערות שוליים
- ↑ מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ההלכתי ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו בחגי ישראל ובמועדיו, אך דבר זה אינו חיוב ממש, ונוהגים להקל בזה.
- ↑ התייחסות דומה מצד הרבי ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מכ"ח תשרי תש"ח (הודפס באגרות קודש חלק ב' עמוד רנו). שיחת קודש שבת פרשת נח, ו' חשון תשמ"ז (נדפס בסדרת ההתוועדויות עמוד 465.
- ↑ פתגם-צחות חסידי ידוע האומר: "רבי לא שנא – חייא מנין" – אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".
- ↑ מסיפורו של אדמו"ר הריי"צ אודות ר' שלמה המלמד מנעוועל, (הודפס באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ עמודים רסט-רע).
- ↑ ראו קונטרס בית רבינו שבבבל
- ↑ ספר השיחות תורת שלום עמוד 188.
- ↑ בשיחת קודש שבת פרשת לך לך תשמ"ח (הודפס בהתוועדויות (סדרת ספרים חלק א' עמוד 429.
- ↑ דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, שאז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש, לביתו ולמקומו.
- ↑ פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים, ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. הבית דין צדק של שכונת קראון הייטס מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים לחג השבועות אל הרבי.
- ↑ [קישור לחב"ד אינפו קבלת פנים לרבנים].
- ↑ [כתבה בבית משיח].
- ↑ נדפס בלקוטי שיחות חלק יד, עמוד 246.
- ↑ הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס בתורת מנחם עמוד 106 ואילך.
- ↑ "במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים – באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות", ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א לרב איצ'קה גאנזבורג, נדפס בספר חייל בשירות הרבי עמוד 187.