תקופת הנביאים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== דרגות שונות בנבואה == | == דרגות שונות בנבואה == | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|משה רבינו}} | ||
גדול הנביאים היה משה רבינו, שבשונה מכל הנביאים שהתנבאו רק ב"כה אמר ה'", מכיון שרק ראו מחזה אותו פירשו לפי השגתם לתרגום הנבואה, הוא התנבא בלשון מדויק של הנבואה. | גדול הנביאים היה משה רבינו, שבשונה מכל הנביאים שהתנבאו רק ב"כה אמר ה'", מכיון שרק ראו מחזה אותו פירשו לפי השגתם לתרגום הנבואה, הוא התנבא בלשון מדויק של הנבואה. | ||
גרסה מ־01:19, 10 באפריל 2013
תקופת הנביאים היא תקופה בה שרתה רוח נבואה על יהודים מרוממים ונעלים שהכניעו את יצרם ואת חומר הגוף, וזכו לשמש כממוצע המחבר בין עם ישראל לאלוקיו, החזירו את העם בתשובה וקירבו אותו לאלוקיו, והעבירו נבואות ושליחויות שונות מהקב"ה לעמו.
בשונה מהחכמים, ואפילו גדולי חכמי הקבלה כרבי שמעון בר יוחאי ורבי יצחק לוריא, שאין משיגים כלל עצמות ומהות אלוקות רק ידיעת הישות, בשונה מכ לנביאים יש השגה מסוימת בידיעת המהות של הספירות אותם משפיע הקדוש ברוך הוא.
דרגות שונות בנבואה
| ערך מורחב – משה רבינו |
גדול הנביאים היה משה רבינו, שבשונה מכל הנביאים שהתנבאו רק ב"כה אמר ה'", מכיון שרק ראו מחזה אותו פירשו לפי השגתם לתרגום הנבואה, הוא התנבא בלשון מדויק של הנבואה.
למשה רבינו היתה השגה בנהי"ם מאצילות.
הבעל שם טוב[1] פירש את הפסוק "סור מרע ועשה טוב", שבניגוד לירמיה הנביא נענש מה שהושלך לבור וכיוצא לפי שלא התפלל על ישראל כששמע הנבואה לרעה על ישראל, אך ישעיה הוא לשון ישועה, שכן הוא התפלל על ישראל.
נבואת מלך המשיח
מלך המשיח הוא נביא גדול מאוד וגדול מכל הנביאים קרוב למשה רבינו[2]. ובתנחומא[3] משמע שהוא נביא גדול ממשה: זה משיח בן דוד… שהוא גדול מן האבות, שנאמר, הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד [4]. ירום מאברהם, ונשא מיצחק, וגבה מיעקב… ונשא ממשה.
הרבי מסביר, שעל פי מדרש תנחומא משמע שהמלך המשיח יהיה גדול ממשה, ועל כן פירוש המילים בהרמב"ם: קרוב למשה הוא: למעלה ממשה.
עידו הנביא
עידוא הנביא מוזכר ג"פ במפורש בתנ"ך. פעמיים בספר דברי הימים[5] ופעם שלישית בתחילת ספר זכריה, שם הוא מוזכר כסבו של זכריה בן ברכיה הנביא. המפסוקים הנ"ל עולה, שניבא בתקופת המלכים.
י"א שהוא בעלה של אבישג השונמית[6] וי"א שהוא בנה[7] לפי דעת הילקוט שמעוני[8] אחותה של אבישג השונמית, היתה אמו של עידוא הנביא.
לפי פירוש רש"י הוא "איש אלקים" המוזכר במלכים פרק א, מפסוק יג ואילך, אודות נבואתו לירבעם בן נבט הרשע, אי שמיעתו לקול ה' בגין פיתויו של נביא השקר הזקן מבית אל, וסופו שנהרג על ידי אריה שעם כל זה לא אכל את גופתו הקדושה.
במדרש[9] הוא מוזכר בהערצה: ""כסף נבחר לשון צדיק זה עידו הנביא".
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ הבעל שם טוב, כתר שם טוב חלק ראשון מא.
- ↑ אגרת תימן
- ↑ ס"פ תולדות.
- ↑ ישעי' נב יג.
- ↑ שם ב ט, כט "ובחזות יעדו החוזה". פעם שניה באותו ספר פרק יג, פסוק כב "ויתר דברי אביה ודרכיו כתובים במדרש הנביא עידו".
- ↑ פרקי דרבי אליעזר.
- ↑ ילקוט, ורד"ק.
- ↑ מלכים ב, רכח.
- ↑ מדרש תנחומא פרשת כי תשא, ו.
| תקופות ביהדות | |
|---|---|
|
|