שניאור זלמן אליעזר הורביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־06:56, 5 במרץ 2013

הגאון החסיד ר' שניאור זלמן אליעזר הורביץ, משגיח ומגיד שיעור בישיבות תומכי תמימים ועסקן חסידי מסור בלב ונפש.

ביוגרפיה

ר' אליעזר נולד בכ"ד טבת תרס"ט, לאביו ר' יצחק (איצ'ה דער מתמיד. נקרא על שם אדמו"ר הזקן, ועל שם סב אמו, ר' אליעזר ליטוצ'י.

לאחר הבר מצווה נסע ללמוד בישיבה בנעוועל, שם נודע בהתמדתו העצומה. שקידתו יחד עם כישרונותיו הנדירים וזיכרונו המצוין עשו אותו לבקי נפלא. כבר באותה תקופה התכתב עם הגאון הרוגוצ'ובר, ר' יוסף רוזין בנושאים תורניים.

אהב לבקר אצל גדולי תורה ולרכוש מפיהם ידיעות שונות. בשנים תר"צ-תרצ"א שהה ביקטרינוסלב והתקרב מאד אל הגאון רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מלך המשיח, שנתן לו 'סמיכה' לרבנות.

בשנת תרצ"ג יצא אביו עם שני אחיו מרוסיה, ועל פי הוראת הרבי הריי"צ נשארו הוא ואחיו צמח מאחורי מסך הברזל.

בשנת תרצ"ו השתדך עם בתו של אחד משועי העיר קייב, שם נערכה חתונתו.

נפטר ב ה' אדר א' תשד"מ.

בהוראה

מעט זמן לאחר החתונה התמנה לשמש כר"מ ומשגיח בישיבות 'תומכי תמימים' בוויטבסק ויקטרינוסלב עד שנת תש"ט שאז עלה לארץ הקודש.

בארץ הקודש נכנס לצוות ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב כמשגיח, ועם העתקת הישיבה ללוד שימש שם כמשגיח ראשי.

מאוחר יותר התמנה למנהלה הרוחני של הישיבה קטנה. בד בבד התמסר במיוחד לקליטתם של התלמידים מעדות המזרח ושילובם המלא בישיבה.

שימש מספר שנים כמגיד שיעור בחסידות בישיבה הגדולה בכפר חב"ד. כמו כן, היה מוסר שיעור תורה יומי במקום מגוריו בשכונת חב"ד בלוד.

עסקנותו

בשנת [תשכ"ב]], קיבל הוראה מהרבי מלך המשיח לאסוף כספים עבור בית הספר למלאכה. את הכספים העביר לידי המזכיר חיים מרדכי אייזיק חודקוב.

בשנת תשכ"ג בעת שהיה ביחידות אצל הרבי, קיבל הוראה לפתוח כולל גבוה לאברכים בכפר חב"ד. בתשכ"ד הוקם הכולל ^[1].

בחודש טבת תשכ"ג, נכנסה הישיבה בכפר חב"ד לחובות עצומים, בשל בניית הבניין החדש. ר' אליעזר ושלוימק'ע מיידנצ'יק פתחו במבצע "מגן האלף", לגיוס הכספים מחסידי חב"ד בארץ. המבצע קיבל את השם "מגן האלף" ור' אליעזר ושלוימק'ע ארגנו כינוסים אזוריים לגיוס הכספים. הכינוסים נערכו בכפר חב"ד, תל אביב, רמת גן ובבני ברק. במבצע ביקשו מכל חסיד לתרום סכום של 1000 לירות ארץ-ישראליות. המבצע זכה להצלחה עצומה, ומלבד החובות שכוסו נותר כסף רב לפיתוחה של הישיבה.

הערות שוליים

↑ הנהלת הכולל העלתה הצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, הרבי שלל זאת מכל וכל

[1] הנהלת הכולל העלתה הצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, הרבי שלל זאת מכל וכל

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|נראה ככתבה עיתונאית}}
+הגאון ה[[חסיד]] ר' '''שניאור זלמן אליעזר הורביץ''', [[משגיח]] ו[[מגיד שיעור]] ב[[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ועסקן חסידי מסור בלב ונפש.
-== תולדות חייו ==
+== ביוגרפיה ==
-הרה"ג הרה"ח ר' '''שניאור זלמן אליעזר הלוי הורביץ''' ע"ה נולד בכ"ד טבת תרס"ט לאביו החסיד המפורסם, הגה"ח ר יצחק הי"ד המכונה "ר' [[איטשע דער מתמיד]]". הוא נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]], שיום ההילולא שלו הוא כ"ד [[טבת]], ועל שם סב אמו, ר' אליעזר ליטוצ'י.
+ר' אליעזר נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ט]], לאביו ר' יצחק ([[איצ'ה דער מתמיד]]. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]], ועל שם סב אמו, ר' אליעזר ליטוצ'י.
-בילדותו היה דבוק לאביו המורם מעם שהיה מגדולי המשפיעים בדורו וסמל חי של חסיד ותמים. לאחר כניסתו למצוות, גלה אל הישיבה ב[[נעוול]], שם נודע בהתמדתו העצומה. שקידתו יחד עם כישרונותיו הנדירים וזכרונו המצויין עשו אותו לבקי נפלא. כבר באותה תקופה התכתב עם הגאון הראגוצ'עבער ר' [[יוסף רוזין]] ז"ל, וקיבל ממנו כמה מכתבים תורניים.
+לאחר ה[[בר מצווה]] נסע ללמוד בישיבה ב[[נעוועל]], שם נודע בהתמדתו העצומה. שקידתו יחד עם כישרונותיו הנדירים וזיכרונו המצוין עשו אותו לבקי נפלא. כבר באותה תקופה התכתב עם הגאון הרוגוצ'ובר, ר' [[יוסף רוזין]] בנושאים תורניים.
-תמיד אהב לבקר אצל גדולי תורה מכל החוגים ורכש מפיהם ידיעות שונות. כך נהג בנעוריו וכך נהג במשך כל ימי חייו. בשנים תר"צ-תרצ"א שהה ביקטרינוסלב והיה מקורב מאד אל הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] ז"ל, אביו של [[הרבי]] מלך המשיח, שנתן לו 'סמיכה' לרבנות. שעות ארוכות בילה במחיצתו ושאב מפיו מלוא החופן דברי תורה בנגלה ובחסידות, וגם הרבה הנהגות וכו'.
+אהב לבקר אצל גדולי תורה ולרכוש מפיהם ידיעות שונות. בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]] שהה ב[[יקטרינוסלב]] והתקרב מאד אל הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]] מלך המשיח, שנתן לו '[[סמיכה]]' לרבנות.
-למרות ששני אחיו הצעירים יצאו מרוסיה עם אביו הגדול בשנת תרצ"ג, על פי הוראת הרבי הריי"צ שישתדל להוציא גם אותם עימו, נשאר אליעזר ברוסיה ביחד עם אחיו ר' [[צמח]], ועבר את השנים הנוראות והקשות מאחורי מסך הברזל. בשנת תרצ"ו השתדך עם בתו של אחד משועי העיר קייב, ושם נערכה חתונתו.
+בשנת [[תרצ"ג]] יצא אביו עם שני אחיו מ[[רוסיה]], ועל פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] נשארו הוא ואחיו צמח מאחורי מסך הברזל.
-כבר בצעירותו התמנה כר"מ ומשגיח בישיבות '[[תומכי תמימים]]' בוויטבסק וביקטרינוסלב. בשנים הבאות עסק במסירות נפש ממש בהרבצת תורה בברית המועצות, וסבל בגין כך סבל גדול.
+בשנת [[תרצ"ו]] השתדך עם בתו של אחד משועי העיר [[קייב]], שם נערכה חתונתו.
-ר' אליעזר זכה להגיע לארץ הקודש בשנת תש"ט, עם העלייה החב"דית שיצאה מברית המועצות, ופנה מיד להרבצת תורה. תחלה כיהן כמשגיח בישיבת "[[אחי תמימים]]" בתל-אביב, ואחר כך היה בין אלה שעסקו בהעברת הישיבה ללוד וכיהן בה כמשגיח ראשי יחד עם הרה"ח המפורסם ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ע"ה, ששימש כמשפיע.
+נפטר ב [[ה' אדר]] א' [[תשד"מ]].
-מאוחר יותר התמנה כמנהלה הרוחני של הישיבה קטנה, ובתפקידו זה קבע את צביונה והעלה אותה לרמה גבוהה. בד בבד התמסר במיוחד לקליטתם של התלמידים מעדות המזרח ושילובם המלא בישיבה. בין תפקידיו הרבים בהרבצת תורה שימש מספר שנים מגיד שיעור בחסידות בישיבה הגדולה בכפר חב"ד. כמו כן, היה מוסר שיעורי תורה בכל יום במקום מגוריו בשכונת חב"ד בלוד.
+==בהוראה==
-גם בתקופת שהותו בארץ הקודש אהב לבקר בספריות גדולות וכך רכש אוצר בלום של ידיעות היסטוריות על קהילות ישראל השונות וכדומה.
+מעט זמן לאחר החתונה התמנה לשמש כ[[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבות '[[תומכי תמימים]]' ב[[וויטבסק]] ו[[יקטרינוסלב]] עד שנת [[תש"ט]] שאז עלה ל[[ארץ הקודש]].
-זכה והקים את הכולל הגבוה לאברכים בכפר חב"ד אותו ייסד בשנת תשכ"ד, על פי הוראה מיוחדת שקיבל מהרבי בהיותו ביחידות בשנת תשכ"ג. אגב, כאשר העלו הנהלת הכולל את ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, הרבי שלל הצעה זו מכל וכל.
+בארץ הקודש נכנס לצוות ישיבת "[[אחי תמימים]]" ב[[תל אביב]] כ[[משגיח]], ועם העתקת הישיבה ל[[לוד]] שימש שם כמשגיח ראשי.
-נפטר בה' אדר-ראשון תשד"מ.
+מאוחר יותר התמנה למנהלה הרוחני של הישיבה קטנה. בד בבד התמסר במיוחד לקליטתם של התלמידים מעדות המזרח ושילובם המלא בישיבה.
+שימש מספר שנים כ[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] בישיבה הגדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. כמו כן, היה מוסר שיעור תורה יומי במקום מגוריו ב[[שיכון חב"ד לוד|שכונת חב"ד בלוד]].
-== בעסקנות ==
+== עסקנותו ==
+בשנת [תשכ"ב]], קיבל הוראה מ[[הרבי מלך המשיח]] לאסוף כספים עבור [[בית הספר למלאכה]]. את הכספים העביר לידי המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]].
-לקראת שנת תשכ"ג, הורה לו הרבי מלך המשיח לאסוף כספים עבור בית הספר למלאכה. הוא עסק בזה והתרים כספים, אותם העביר אחר כך לידי [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]].
+בשנת [[תשכ"ג]] בעת שהיה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], קיבל הוראה לפתוח כולל גבוה לאברכים בכפר חב"ד. ב[[תשכ"ד]] הוקם הכולל {{הערה|הנהלת הכולל העלתה הצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, הרבי שלל זאת מכל וכל}}.
-בחודש טבת תשכ"ג, היתה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] באמצע בניה. החובות הלכו ותפחו, והגיעו לסכומים נכבדים, וכסף אין. את הגבירים 'חלבו' כבר עד שלא ניתן היה להוציא מהם עוד, ומוצא אין באופק.
+בחודש טבת [[תשכ"ג]], נכנסה הישיבה בכפר חב"ד לחובות עצומים, בשל בניית הבניין החדש. ר' אליעזר ו[[שלוימק'ע מיידנצ'יק]] פתחו במבצע "[[מגן האלף]]", לגיוס הכספים מ[[חסיד חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ. המבצע קיבל את השם "[[מגן האלף]]" ור' אליעזר ושלוימק'ע ארגנו כינוסים אזוריים לגיוס הכספים. הכינוסים נערכו ב[[כפר חב"ד]], [[תל אביב]], [[רמת גן]] וב[[בני ברק]]. במבצע ביקשו מכל חסיד לתרום סכום של 1000 לירות ארץ-ישראליות. המבצע זכה להצלחה עצומה, ומלבד החובות שכוסו נותר כסף רב לפיתוחה של הישיבה.
-מי שנחלצו לעזרה היו הרב אליעזר הורביץ והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. ביחד הכריזו על מבצע "מגן האלף". הישיבה תמשיך ותגדל, והתקציב לכך יבוא מההמון הרחב.
-בהקשר לכך נסעו השניים ועוררו את אנ"ש בכינוסים איזוריים שנערכו ב[[כפר חב"ד]], ב[[תל אביב]], ב[[רמת גן]] וב[[בני ברק]]. נועז היה הרעיון של גיוס מאות אלפי לירות מסתם יהודים המרויחים לחמם בעמל רב, אך נועז היה גם הביצוע – והוא הצליח להפתעת הכל. כמאה יהודים נענו מיד לקריאה והתחייבו לתרום מיגיע כפם סכום של אלף לירות, מהם בתשלום אחד ומהם בתשלומים חודשיים. מבצע זה, לא רק שהציל את הישיבה מנושיה, אלא אף אפשר לה לגדול ולהתפתח.
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]