משה צבי סגל: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סגל משה צבי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סגל משה צבי]] | ||
גרסה מ־04:26, 23 במאי 2012
הרב משה צבי סגל (ה'תרס"ד-י' בתשרי ה'תשמ"ו) היה מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים: ברית החשמונאים, לח"י וכפר חב"ד.
תולדות חייו
משה צבי נולד בתרס"ד בפולטבה שבאוקראינה לר' אברהם מרדכי הלוי סגל ולחנה לאה בת נחום מנקין. מצד אמו הוא בן דוד של הרב משה צבי נריה. למד בחדר ובישיבות מיר ובתומכי תמימים ליובאוויטש. היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת תרפ"ד עלה עם הוריו לארץ ישראל. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן ובירושלים. בתרצ"א נישא לרחל בורובסקי.
לאחר קום המדינה התיישב עם אשתו רחל בכפר חב"ד ושם גידלו שלושה בנים ושלוש בנות.
בכפר חב"ד הקים משק חקלאי, במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. הוא היה יו"ר הוועד בשנים תשי"ב - תשט"ו. הוא היה גם פעיל בארגון צעירי אגודת חב"ד ועמד בקשר עם הרבי. [1]
משפץ את בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה
בשנת תשכ"ז, מיד לאחר שצה"ל כבש את העיר העתיקה הוא עבר להתגורר בה למרות הסכנה הנוראה ולמרות אזהרות צה"ל. לאחר שצעד לכותל ותקע שוב בשופר בדמעות שמחה, פנה לבחון את בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה. מייד החל בשיפוצו. הוא מצא בניין מוזנח בן שלוש קומות שהיה בבעלות חב"ד עד תש"ח. היה שם מרתף, קומה ראשונה עם חנויות וקומת מגורים שנייה. לכלוך ואי-סדר קידמו את פניו.
הוא החליט ששם יגור, ועמד בתוקף על כך שיהודי מוכרח להתגורר בירושלים העתיקה שאם יתקיים משאל, לפחות יהיה יהודי אחד במקום. אשתו שתמכה בו בדרך כלל לא הצטרפה. היא ניצולת פרעות תרפ"ט בחברון וחיה תחת טראומת ההרג שביצעו הערבים ביהודים. למרות שביקרה אותו מזמן לזמן, רק לאחר שנה עברה לגור עמו. עד אז המתינה שיהודים נוספים יצטרפו.
הרב סגל שהיה גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שבראש השנה יוכל לשמש מקום לתפילות. בין המתפללים היה מי שנעשה פריזדנט המדינה, מר זלמן שז"ר. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב אהרן ביר מומחה לישראל וירושלים, והרב שמעון חיימסון שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של הרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי.
הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שמאוד התלהב עד שדיבר עם יעקב הרצוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר טדי קולק. הוא ארגן פגישה בין שני האישים והרב סגל זכה בסיומה ל-30,000 דולר עבור השיפוץ.
הרב סגל היה בקשר עם הרבי כל אותה העת. הוא גם עמד בקשר תמידי עם שז"ר, אך האחרון הבהיר לו כי לא די לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע ולשפוך את נשמתו לפניו. אם אין כסף, הסביר שזר, הוא ירכוש לו כרטיס. הוא גם שלף פנקס צ'קים וחתם על כל ההוצאות.
הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו. הרבי נתן לו להבין [2] שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע לתקוע בשופר בימים הנוראים מול הכותל.
הרב סגל חי 16 שנה בירושלים, נפטר ביום הכיפורים ונטמן בהר-הזיתים.
משפחתו
- בניו
- חתניו
- ר' אורי קפלון.
- ר' יצחק פייביש גינזבורג.
- ר' משה שניאורסון.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך כו, עמוד יג ועמוד טו. בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.
- ↑ כרך כה, עמוד רכה.