2,276
עריכות
←בית הקברות בעיר
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
==בית הקברות בעיר== | ==בית הקברות בעיר== | ||
[[תמונה:מנוחה_רחל.jpg|left|thumb|300px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]] | [[תמונה:מנוחה_רחל.jpg|left|thumb|300px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]] | ||
בבית הקברות בעיר ישנה "חלקת חב"ד", בה, בין היתר, קבורה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. | בבית הקברות בעיר ישנה "חלקת חב"ד". במסגרת הסכם אוסלו ב’ בסוף שנת תשנ”ה, עליו חתמו יצחק רבין ושמעון פרס, הגיעו למקום גנרלים שהחליטו למסור את כל שטח בית העלמין של חב”ד לידי הערבים. הם כלל לא היו מודעים לגודל קדושת המקום והחשיבות העליונה שחב”ד מייחסת למקום, וזאת בגלל שהמקום היה מוזנח מאד. | ||
ר' ברוך מרזל הוכנס לעניין ומיד התקשר לגב’ שרה נחשון, מי שהרבי כינה אותה כ”בנות צלפחד” בתקופה שהסתגרו בבית הדסה; מביתם שבקרית ארבע ומשם הוקם החפ”ק להצלת המקום. בלילה הרימו טלפונים להרב [[יהודה לייב גרונר]], המזכיר של הרבי, שהוא גם נכד הרבנית. ל כל רבני חב”ד וגם הם הפעילו את כל העולם באותו לילה. לשכת ראש הממשלה רבין החלה להיות מוצפת בטלפונים ומברקים שהגיעו מכל העולם. הרב ירוסלבסקי נשאר ער כל הלילה ההוא והרים טלפונים לכל העולם במטרה להפעיל יהודים שיתערבו כדי להציל את המקום הק'. | |||
לאחר הלחץ, רבין החליט להגיע למקום בסיור הליקופטר יחד עם האלוף עוזי דיין, כדי לבדוק באופן אישי את השטח. ולאחר לחצים קשים מאד, הסכימו לשנות את המפות, ולהשאיר את בית העלמין בידיים יהודיות. חלק מבית העלמין נשאר בידיים פלשתיניות, וגדר חוצצת בין שני החצאים. בחלק השני קבור הרב [[שמעון מנשה חייקין]] שנשלח ע”י ה[[אדמו”ר האמצעי]] לחברון לכהן בה כרב, ועוד גדולי חסידי חב”ד. המקום הקדוש הזה הפך למגרש כדורגל של הערבים. | |||
בחצי השני, בין היתר, קבורה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. | |||
==בית חב"ד בעיר== | ==בית חב"ד בעיר== | ||