דוד מאיר דרוקמן

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הרב דוד מאיר דרוקמן

הרב דוד מאיר דרוקמן הוא חסיד חב"ד, רבה של קרית מוצקין, חבר במטה העולמי להצלת העם והארץ ובוועד רבני פיקוח נפש.

ביוגרפיה

הרב דרוקמן נולד בחודש אלול שנת תש"ז (1947) לרב משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' בירושלים. (אביו היה בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ ישראל בשנות ת"ש. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים). בילדותו עברה משפחתו להתגורר בקרית מוצקין ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת תשי"ז הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את חסידות חב"ד והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב משה צבי נריה שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת תומכי תמימים לוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' בקרית שמואל, שם שימש הרב יגאל פיזם כמשגיח רוחני וסייעו בהתקרבותו לחב"ד. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770, בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת תורת אמת ירושלים.

בסיום לימודיו בירושלים נישא לרעייתו סטרנה (לבית הרב שניאור זלמן ברונשטיין). לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל להוראה בראשות הרב אברהם צבי כהן והוסמך לרבנות. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר בית רבקה כפר חב"ד.

התמנותו לרב

הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל הרבנים הראשיים דאז; הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא. בנוסף עשה שימוש אצל הרב מאיר ברנדסדורפר, מהבד"ץ העדה החרדית.

בשנת תשמ"ד מונה הרב דרוקמן, בברכתו והמלצתו של הרבי, לרב של קהילת חב"ד בקריות . לאחר מכן מונה לרב שכונה במקום.

בשנת תשמ"ז, בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן, הוכתר באופן רישמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

איש ארץ ישראל

הרב דרוקמן מוכר כאיש ארץ ישראל. הוא חבר במטה העולמי להצלת העם והארץ, בוועד רבני פיקוח נפש וכותב לעיתים קרובות מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לאוייב יצא הרב דרוקמן בקריאה לשרוף את ההסכם האומלל. קריאה זו חוללה סערה תקשורתית גדולה שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים, בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".

במהלך ההכנות לתכנית ההתנתקות היה הרב דרוקמן מראשי הרבנים שהניפו את דגל המאבק התכנית והודיעו לחיילי ושוטרי ישראל שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש שיקבלו. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית בישראל המשיכה ברדיפת הרב דרוקמן על ידי עתירות שונות לבג"צ, אך בסופו של דבר התקבלה החלטה מטעם לשכת שר המשפטים שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. עוד לפני כן קרא התריע יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד שלמה כהן על המגמה המסוכנת של סתימת פיות במדינה. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

ביחד עם מאבקיו הבלתי מתפשרים, הצהיר הרב דרוקמן כי התבטאויותיו הינן על בסיס הלכתי טהור ואין לו עניין "להתערב בפוליטיקה". הוא גם הצהיר לא אחת כי יש לקיים את מצות אהבת ישראל גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידיאולוגיות.

הרב דרוקמן משמש מעל בימות ציבוריות שונות גם כנואם ומרצה, וכמושך בעט בנושאי הלכה, חינוך והשקפות עולם.

בחגיגות העצמאות שנת תשע"א קרא הרב דרוקמן, לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך.