סדר טהרות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''סדר טהרות''' הוא הסדר השישי מסדרי המשניות, ועוסק בעיקר בהלכות טומאה וטהרה.
'''סדר טהרות''' הוא הסדר השישי מסדרי המשניות, ועוסק בעיקר בהלכות טומאה וטהרה.


בשיחות הרבי, ישנן התייחויות רבות להלכות טומאה וטהרה.
בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.


בפירוש המשניות של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף רוזין]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{הערת שוליים|[[יומא]] סז.}}.
בפירוש המשניות של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף רוזין]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{הערת שוליים|[[יומא]] סז.}}.

גרסה מ־23:33, 29 באפריל 2011

סדר טהרות הוא הסדר השישי מסדרי המשניות, ועוסק בעיקר בהלכות טומאה וטהרה.

בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.

בפירוש המשניות של הרמב"ם לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח הרבי[1] מכתב לרבי יוסף רוזין, שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים[2].

אודות טומאת עבודה זרה, שטומאתה מדרבנן, חוקר הרבי האם מדובר בטומאה שמחמת החפצא, והיא כנספח לאיסור העבודה זרה שבצירוף לזה הוסיפה התורה ואסרה גם את גוף העבודה זרה והחילה עליה דין טומאה כנדה, או שמא מדובר בטומאה מצד הגברא עמה, וכהמשך לדיני ההרחקה שעל האדם להתרחק מהעבודה זרות ואביזרייהו.

מכך שהרמב"ם מביא את הפסוק "הסירו את אלוקי הנכר בתוככם" כאסמכתא לאיסור, מובן שהגדר שנתנו חז"ל לטומאה זו, אינו החלת טומאה על העבודה זרה, אלא כהוספה לדיני הריחוק מהעבודה זרה. הרבי מוסיף ומבאר, כי לא יתכן שחז"ל יחילו טומאה וממשות על גוף העבודה זרה, כשכל החטא של העבודה זרה הוא הטעות שבמחשבה שיש לעבודה זרה ממשות כל שהוא, בעוד שעניינה הוא אפס ואין ואין לה שום כוח. ממילא גם גדר האיסור לא יכול להיות בהענקת כוח כל שהוא, לעבודה זרה[3].

הערות שוליים