אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: הרחבה) |
(עריכה ראשונית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[אדמו"ר שליט"א]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[אדמו"ר שליט"א]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}} | ||
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]] | [[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]] | ||
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[אדמו"ר שליט"א]] לפרט ולכלל. הוצאתם לאור של האגרות החלה בשנת [[תשמ"ז]], אז הורה הרבי לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם | '''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[אדמו"ר שליט"א]] לפרט ולכלל. הוצאתם לאור של האגרות החלה בשנת [[תשמ"ז]], אז הורה הרבי לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים. | ||
האגרות כוללות עצות והדרכות | האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד). | ||
רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]] | ==עריכת ספרי האגרות== | ||
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" ורק לאחר מכן, עם תחילת עריכת סדרת ה"אגרות קודש" קובצו לספרים אלו. | |||
רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרה"ח [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]] ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים. | |||
המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט. | המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט. | ||
| שורה 11: | שורה 14: | ||
עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו ע"י ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם ע"י ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]. | עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו ע"י ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם ע"י ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]. | ||
בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי | בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם. | ||
==מטרת ההוצאה== | ==מטרת ההוצאה== | ||
במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] את ההסבר, ב" | במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] את ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הקדוש של הרבי בהדפסת אגרותיו: | ||
מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל: | מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל: | ||
"תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . ." | "תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . ." | ||
| שורה 23: | שורה 26: | ||
מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין. | מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין. | ||
וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'" | וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'". | ||
יש לציין, כי הרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלו. | |||
==תוכן כרכי האגרות== | ==תוכן כרכי האגרות== | ||
| שורה 53: | שורה 58: | ||
==ביטויים מיוחדים של הרבי== | ==ביטויים מיוחדים של הרבי== | ||
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל אדמו"ר שליט"א את ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, | לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל אדמו"ר שליט"א את ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?]. | ||
בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם. | בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם. | ||
==הוצאות שונות== | ==הוצאות שונות== | ||
===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח=== | ===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח}} | {{ערך מורחב|ערך=אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח}} | ||
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), | מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח". | ||
האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'. | |||
===אגרות קודש באנגלית=== | ===אגרות קודש באנגלית=== | ||
סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית | [[תמונה:אגרות קודש אנגלית.jpg|left|thumb|250px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]] | ||
סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר. | |||
בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת הפצת המעיינות על ידי הרבי | בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת [[הפצת המעיינות]] על ידי הרבי לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של הרבי. | ||
==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש== | ==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש== | ||
יהודים רבים נוהגים כיום | יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש. | ||
להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי ([[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] ח"א עמוד 309): | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב }} | |||
למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf ראה כאן] בנספח. | |||
הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג לפני | הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־05:14, 13 באפריל 2011
אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של אדמו"ר שליט"א לפרט ולכלל. הוצאתם לאור של האגרות החלה בשנת תשמ"ז, אז הורה הרבי לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.
האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה, בחסידות ובנגלה, עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד).
עריכת ספרי האגרות
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות" ורק לאחר מכן, עם תחילת עריכת סדרת ה"אגרות קודש" קובצו לספרים אלו.
רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון המזכירות עליו מופקד הרה"ח שלום מענדל סימפסון. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף הועד להפצת שיחות ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.
המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.
עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי מערכת אוצר החסידים. רוב הכרכים נערכו ע"י ר' שלום בער לוין וחלקם ע"י ר' שלום יעקב חזן במסגרת מערכת אוצר החסידים.
בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.
מטרת ההוצאה
במבוא לכרך י"ב כותב ר' שלום בער לוין את ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הקדוש של הרבי בהדפסת אגרותיו:
מאז שאדמו"ר הזקן קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של יחידות, בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר החסידים ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו תקנות ליאזנא, המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר התניא ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:
"תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ"ש דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . ."
מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ליחידות רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.
וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שהעשה לך רב יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'".
יש לציין, כי הרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלו.
תוכן כרכי האגרות
- כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת תש"ד)
- כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה (תש"ה) עד שנת (תש"ח)
- כרך ג - אגרות מהשנים תש"ט-תש"י
- כרך ד - אגרות משנת תשי"א
- כרכים ה-ו - אגרות משנת תשי"ב
- כרך ז - אגרות משנת תשי"ג
- כרכים ח-ט - אגרות משנת תשי"ד
- כרכים י-יא - אגרות משנת תשט"ו
- כרכים יב-יג - אגרות משנת תשט"ז
- כרכים יד-טו - אגרות משנת תשי"ז
- כרכים טז-יז - אגרות משנת תשי"ח
- כרך יח - אגרות משנת תשי"ט
- כרך יט - אגרות משנת תש"כ
- כרך כ - אגרות משנת תשכ"א ומפתח כללי
- כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ
- כרך כב - אגרות מהשנים תשכ"ב-תשכ"ג
- כרך כג - אגרות מהשנים תשכ"ד-תשכ"ה
- כרך כד - אגרות מהשנים תשכ"ו-תשכ"ז
- כרך כה - אגרות משנת תשכ"ח
- כרך כו - אגרות מהשנים תשכ"ט-תש"ל
- כרך כז - אגרות מהשנים תשל"א-תשל"ב
- כרך כח - אגרות משנת תשל"ג
- כרך כט - אגרות משנת תשל"ד
- כרך ל - אגרות משנת תשל"ה
ביטויים מיוחדים של הרבי
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל אדמו"ר שליט"א את ר' שלום מענדל סימפסון "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].
בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.
הוצאות שונות
אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח
| ערך מורחב – אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח |
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".
האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב שמעון וייצהנדלר ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.
אגרות קודש באנגלית
סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר.
בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת הפצת המעיינות על ידי הרבי לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ והתחלת נשיאותו של הרבי.
כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש
יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את התקשרותם לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.
להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי (התוועדויות תשמ"ט ח"א עמוד 309):
וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב
למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה כאן בנספח.
הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים החלטה טובה, כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום מצווה או הידור נוסף במנהגי ישראל.
ראה גם
קישורים חיצוניים
קריאה
- כרכים א' - כ"ב, אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
- 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד.
- כרכים א' כ"ח פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks" (חלקים י"ב וי"ד, חסרים).
- מפתחות לכרכים א' - כ', אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks".
- שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks".
שונות
- אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש - igrot.com
- לרכישת ספרי אגרות קודש - אתר חב"ד-שופ
- בלוג עם מאות סיפורים על אנשים שכתבו לרבי באגרות קודש - igrut.blogspot.com