מאיר וורזוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 למעלה מעשרים שנה פעל ר' מאיר ללא לאות למען [[אנ"ש]] בנחלת הר חב"ד בפעילויות שונות, לצידו של הרב [[אברהם פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]. הפעילויות היו מגוונות: פעילות עם ילדים בשבתות ובימי דפגרא, [[שמחת בית השואבה]] בלילות חוה"מ [[סוכות]], [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חגים, [[קידוש לבנה]] ברחובה של נחל'ה, הוצאת קבצים תורניים, וגם אטרקציות מיוחדות שליוו את תהלוכות [[ל"ג בעומר]]. בכל פעולה ניצב ר' מאיר הכן לסייע. את מרצו וכשרונותיו רתם לפעולות הנזכרות, והכל בצניעות ובביטול האופייניים לו.
+===חמ"ה===
 כשהחלה הפרסטרויקה וניצני העולים החלו להגיע לארץ ישראל, עוד לפני שהיה מדובר בזרם, התכנסו ראשי ארגון [[חמ"ה]] בקרית מלאכי, והחליטו על תנופת פעילות עם העולים. למשימה הוצב ר' מאיר וורזוב. לא, הוא לא היה מובטל הוא גם לא חיפש עבודה נוספת. עבודתו כמהנדס אלקטרוניקה במפעל טלרד, היתה מבטיחה וגם מכניסה משכורת מכובדת. אך הוא עזב הכל, נטל חופשה ארוכה ללא תשלום למשך מספר שנים בהן החל לעבוד עם העולים החדשים.
 תחילת דרכו בארגון הייתה בשנת [[תשמ"ח]]. עשרות עולים הגיעו לאירועים קטנים שהתקיימו בצידו המערבי של בית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד. הפעילות התפתחה ובמרכז נחל'ה נבנה בניין מפואר עבור הפעילות של חמ"ה והפעילות רק הלכה והתעצמה כשר' מאיר מנצח עליה בגדול.
 ב[[חנוכה]] [[תנש"א]] התייסד במרכז חמ"ה מניין לעולים חדשים, מניין שקיים ברציפות עד עצם היום הזה. ר' מאיר לצד ידידו הרב [[שלום בער גורליק]], היו ממייסדי המניין ומנהליו כל השנים.
+===אגו"ח===
 תקופה מסוימת עבד עם העולים החדשים מטעם [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשות הרה"ח ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], כאשר לאחר מכן התלבט אם לשוב לעבודתו במפעל, אלא שאז קיבל הצעה מצעירי חב"ד לפעול בקביעות בקרב העולים החדשים. בשלב זה נכנס להתלבטות קשה, מצד אחד יש לו עבודה מבטיחה במפעל אך מצד שני מציעים לו תפקיד שיגרום לו לסיפוק ואושר. את לבטיו כתב לרבי, וקיבל מענה נדיר: "יחליט בעצמו".
@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 ההופעות היו חלק מחייו. עשרים שנה, לפני כל חג ומועד, הסתובב בכל רחבי הארץ והופיע.
 רבדים נוספים היו לעבודתו כמנהל אגף הקליטה והעליה בצעירי חב"ד. הוא עסק בעריכה ובהוצאה לאור של לוח שנה ברוסית, [[שיחת השבוע]] ברוסית כמו גם עלוני יהדות וחגים ברוסית. חוברות הסברה אלו הגיעו למאות אלפי עולים חדשים. בצניעות אופיינית דאג ששמו לא יוזכר.
 ==פטירתו==
 לאחר פסח [[תש"ע]], חלה במחלה קשה ובמשך חודשים ארוכים סבל יסורים קשים. למרות זאת שמר על ארשת שמחה שהיתה חלק בלתי נפרד מאישיותו. גם את עבודות הקודש שלו לא נטש. הוא הרים טלפונים והמשיך בעריכת 'שיחת השבוע' ברוסית, בטפלו בנושאים אין ספור. הוא עבד עד אשר אושפז.